עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 24.7.08, בוקר
05.00 עד 09.0
05.00 מחסום ריחן (ברטעה)
המחסום נפתח, עשרות אנשים מצטופפים בכניסה. הנשים כרגיל בצד או במכונית, שקטות . מהביתן נפלטים בקצב מתגלגל פניני בקר טוב:
"סַכֶּר אל באב. סכר אל באב אמרתי לך, נו סאכר כבר" [סגור את השער]
איפתחו אֶל בֵּאב, יאללה! תעאלו , חמסה חמסה באס. אמרתי חמש לא עשרים!. תחזור אחורנית! יאללה נו.. לוָּרַא!. פוּתוּ. פותו ואחד ואחד' ,שוּוֹי. לא לדחוף !. [תפתחו את השער, יאללה, בואו, חמישה חמישה בלבד, יאללה לאחורה, תעברו תעברו אחד אחד, חכו קצת...]
בדרך למקדש חולצים נעלים, פותחים תיקים. הכל רגיל!הדוחק בחוץ עובר פנימה. התושבים ממשיכים להמתין בטור עורפי הפעם - בכניסה לטרמינל.
05.25 המחסום מתרוקן , מעתה ואילך יגיעו קבוצות קטנות ברגל מכיוון הגדה ויכנסו לטרמינל ללא המתנה כמעט. שתי מכוניות פרטיות בבדיקה (גם) באמצעות כלב מנומר. במגרש כ-4 טנדרים עמוסי ירקות.
05.30 אנו במעלה השביל. התופרות אומרות שבטרמינל יש פקק ("פי עזמה"). רק דלפק אחד לבדיקת מסמכים מתפקד. לקראת 06.00 אמרו לנו שפתחו דלפק נוסף.משך השהות בטרמינל מהכניסה ועד ליציאה – 35-20 דקות בדרך כלל.
06.00 מחסום עאנין
קצב המעבר איטי. קודם עוברים הטרקטורים (4) ואחר כך אנשים. תהליך הבידוק שגרתי: חייל אחד בודק תוקף מסמכים ואחר כך מעביר אותם לחייל אחר שהתמקם ליד קוביית בטון ורושם עליה פרטי העובר ומוסיף אם הגיעו בלווית צעירים. עד 6.30 עוברים/ות בקצב של מספר דקות לאדם, אחר כך מתגבר.שתי זינזנות צבאיות חולפות על פנינורעש הממתינים נשמע מתחתיות המחסום ועד אלינו , אנשים מספרים על ויכוחים על מקום בתור. ממתינים משעת בקר מוקדמת. מתחיל להתחמם אבל אין סככה, אין ספסל לשבת, מקום שאינו מכבד את העוברים בו, וחיילים מאבדים סבלנות מנסים להרגיע ומגבירים את המתח.קודם שעברו כולם עזבנו על מנת לחזור מאוחר יותר.
07.05 מחסום שקד (טורה)
עדר של כמה עשרות כבשים שוטף את המחסום. להקת שחפים חולפת מעל ראשי חיילים מצד אחד של המחסום לצידו האחר , אולי כדי להראות שאפשר גם כך. רגע של שלווה פסטורלית מדומיינת.כמה עשרות תושבי הגדה מצטופפים מול הכניסה לביתן ממנו אין יוצא ואין בא זמן רב. אחרי שבע דקות – אנו פונות לחייל בעניין זה והוא הולך לברר מה קורה. עוד רגע והפקק משתחרר לזמן קצר. אחר כך הוא אומר, שבפנים - חייל חדש שעדיין אינו מתמצא במלאכה המסובכה הזו של רישום הפרטים האישיים ולכן העיכוב. לפני עזיבתנו הוא מבטיח לעזור על מנת לזרז את מעבר הממתינים .
07.30 מחסום עאנין
טרם סיימו העברת האנשים. אשה מתוחה מבקשת לחזור לביתה בעאנין . היא היחידה שקבלה אישור חקלאי מכל בני ביתה. לא בן זוגה ולא ילדיה.קוותה שהחייל יתחשב ויעביר את בנה, המנוע, ללא אישור . החייל לא העביר. עכשיו: איך תעבוד לבד במטע? היא מבקשת לחזור הביתה. החייל מוכן בתנאי שאסביר לה שבפעם הבאה שכך – תצטרך להמתין עד 15.00 . שאגיד לה . הוא מתחשב. עושה טובה ומחזיר אותה הביתה. לפנים משורת הדין ... שיהיה ברור לה! שאתרגם לה. היא הבינה? שלא יהיו ספקות....בפעם הבאה לא תעבור ככה הלוך ושוב. זה לא טיילת כאן. שהבן יוציא אישור במתק. היא יודעת את זה? הבטחתי לו שהאשה - שכולה קמוטה ממתח ודאגות, הבינה הכל , שרק יתן לה לעבור כבר לעזאזל.לשאלתי: עברו כ- 100 איש ואשה כולל רכב כבד. החזרו מספר חסרי אישורים "שמנסים לעבוד עלינו "
07.50 מחסום ריחן (ברטעה)
בפרק הזמן הזה, עשרות בודדות של אנשים עוברים במחסום דו סיטרית, רובם למובלעת. נהגים נחים בצל הטנדר עד לבידוק. נהגי מוניות משועממים, ממתינים להצעות מהחוזרים לגדה בינתים מספרים בדיחות. צוחקים על עצמם ועל כל העולם .הם מספרים שאמש הוצבו מחסומי דרכים באזור ראמללה , ולפני ג'נין. מה אכפת להם מאובמה? בגללו נתקעו בדרכים שעות ארוכות. ביעבד התקלקלה משאבת המים ולתושבים- מים
במשורה . הם נאלצים לקנות מים מטנק שסובב בשכונה. 170 שח 5 קוב מים.בתחנת האוטובוס במעלה המחסום: (לא לרשום את המיקום כדי שלא יבטלו לנו- רק להסביר לכן מאין האינפורציה)איש מבוגר במדים, עם נשק, מחנה את רכבו באמצע הדרך ומבקש טרמפ למבוא דותן, אין! הסברים איך להגיע בכוחות עצמו, מיגעים אותו והוא שואל איפה השירותים אבל אינו הולך שמה, .בסוף מחליט להמתין לאוטובוס להתנחלות ( קו 27) ולנסוע אחריו. "זה בסדר?"
אנשים יוצאים במעלה השרוול. לשאלתי: "זה הכל איחחחחחס" אני אומרת : "זה כיבוש" כאלו לא ידעו.שתי דרכים לגדה: זו לתושבי פלשתין וסתם ערבים והאחרת לישראלים. ביניהם חוצץ בודקה, הראשונים נדרשים לצאת מהרכב, על טפם , להזדהות באמצעות כרטיס מגנטי על קיר הביתן, להמתין לבדיקה .לחקירה לתשאול, לחיטוט ברשות הפרט במכוניות : ממתינים בשמש הקופחת. אינם מעיזים לדרוך בככר היפה עד שהריבון יאשר מעבר, "ככה זה – אין מ'לשות" בינתיים אזרחים סופר, חולפים בשאטה מנופפים לשלום ל"אחינו בני ישראל" אחר כך עובר אוטובוס בדרכו לג'נין . כל נוסעיו ( כ- 20) מעוכבים לבדיקה על יד הבודקה, ואחר כך עולים לאוטובוס וממשיכים בדרכם. כבר אינם צריכים לעבור בשרוול- גם זה משהו!
9.00 עזבנו