בית איבא, שבי שומרון, יום א' 27.7.08, אחה"צ

מתרגם:  צ'רלס ק.

14:55  שבי שומרון

אנו מגיעות ומוצאות כי השער סגור, אך חייל מתקרב אלינו ושואל האם אנו רוצות לעבור ואז מוסיף מיד, "לא, אתן לא יכולות, איש אינו יכול."

15:30  בית איבא

אין רכבים בתור הכניסה; אחדים מהכיוון השני.  הם נבדקים ועוברים.

ששה מעוכבים; כאשר אנו שואלות המת"ק אומר כי בודקים אותם.  אנו רואות כי חלקם משתחררים תוך זמן קצר.

התורים ארוכים מן הרגיל, ונראה כי יש הרבה אנשים היום במחסום.  התור "המהיר" ארוך גם הוא; החייל עובד ביעילות והתור מתקדם מהר.

פלסטינאים אחדים אומרים לנו כי יש להם אישור לעבור מוקדם בבוקר, בשעה 5 כדי שייאספו ע"י מעבידם, אך המחסום אינו נפתח לפני 6 או 6:30, דבר הגורם להם לאחר ופוגע במשכורת שלהם.

הגברים היוצאים מן הקרוסלות ובידיהם חגורה, נעליים, טלפונים, מפתחות וכו', עוצרים בצד כדי להתארגן ולהסתדר מחדש.  אחת החיילות מתקרבת ובתנועות יד משפילות והתנהגות בוטה ואגרסיבית מאיצה בהם עוד לפני שגמרו להתארגן.  היא חוזרת על התנהגות זו בכל פעם שהיא רואה מספר גברים שם.

עוצרים סבל נושא חבילות בגדים, והחייל אומר לי כי אינו יכול להעביר יותר מחבילה אחת כל פעם.  כאשר שאלנו את החייל "מדוע?", התשובה הייתה, "ככה."