ואדי ראדים: מתנחל עם הכבשים שלו חומסים את שדות הכפר
בוקר יום ראשון, תנועה ערה ועומסים של פועלים ורכבים.
כביש 60, הכניסה לסמוע פתוחה
כניסה לדהריה פתוחה, אבל בפנים יש מחסום של הרשות.
כניסה לאל פוואר פתוחה, יש אפילו קצת דוכני ירקות, הרסו לפני שבועיים וכנראה בקרוב שוב...
לאורך הכביש יש עבודות של העמדת עמודי חשמל, רק להתנחלויות, כמובן ....
בכניסה לחברון, אין מחסום צבאי, אבל בפנים יש מחסום של הרשות.
בהמשך יש עבודות של הרשות, כנראה לפתיחת צומת וכביש.
צומת הכבשים פתוחה, מוכנה לחורף, אחרי שעשו שיפוצים.
פנינו ל-356, שממשיך ל-317.
ליד עשהאל ישנו מתנחל בודד, ישראל קפלן, שהקים לו מאחז ועם הכבשים נכנס לשדות של אבו סאפי !
נסענו לבקר אותו בואדי ראדים, משפחת אבו אלדבש, משפחה לא גדולה, חלקם גרים בסמוע. אבו סאפי עובד בחקלאות, עובד את האדמות שלו ויש לו עדרים. המגורים שלהם במעלה ההר, מנותקים ורחוקים מהכביש הראשי, תנאים פיזיים קשים. אישתו והבנות עוזרות במשק הבית והחיות. הצעירים הולכים לבי"ס, צריכים ללכת הרבה עד הכביש להסעה. אחת הבנות בת 20, אוהבת לצייר ורוצה ללמוד, אך אין שום מסגרת אפשרית עבורה באזור....הדבר היחיד שבאמת מטריד אותם, זה המתנחל שכל פעם פולש לשדות שלהם עם עדריו ומזיק ומפחיד.
ואין להם למי לפנות, אף אחד לא עוזר.....
שיגרת כיבוש...