דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 7.9.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ש., פאולה ר. (מדווחת)
07/09/2008
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

07:00 – 11:15 (ועל-פי השעון הפלסטיני: 06:00 – 10:15)


חברון
תל רומידה
- כך מקדמת פלוגת גולני במעלה תל רומיידה שבחברון את התלמידים, ואת ההולכים ובאים בבוקרו של יום ראשון, באחד מימי הרמדאן הראשונים: כל המגיע למחסום נדרש לעמוד לפני הקו האדום [תמונה משמאל] שציירו במקום החיילים ולחכות לאישורו של החייל שירשה לעבור. עד עכשיו הכרנו את הפס הצהוב בזמן הצהוב של חברון, זה הפס האוסר על פלסטינים לנסוע ברכבם בעירם. עתה נוסף פס נוסף, הוא הפס האדום שאוסר על תושבי תל-רומיידה לעבור, אלא על-פי הוראת חייל הגולני: "ואחד, ואחד". התלמידים וכולם יודעים לעמוד יפה-יפה, בשורה ישרה, כי אחרת גם 'ואחד, ואחד' לא יעברו. רמדאן כרים!
מבסוט ומגחך הגולנצ'יק. איזו בדיחה!

נער אחד מעוכב ונדרש לשבת על הארץ [תמונה מימין]. נראה גדול מגילו (15) ולכן אין מאמינים לו שפשוט אין לו עדיין תעודת זהות. שישב. על הארץ. שיאחר לבית הספר. טלפון למת"ק אולי עזר ולשמחת האב אובד העצות ("רוח מן הון" צעקו עליו כשהתחנן שישחררו את הבן) שוחרר הבן. יש אקשן לחיילים. (חיילי מג"ב אינם מתערבים. הם מופקדים על המתנחלים ברומיידה).

והנה הזקן, שגר בשכונה מיום הולדתו ועדיין נושא את פיסת העיתון בו מוזכר פועלו של אביו בהגנה על יהודי חברון, מתלונן בפני חייל על כך שמתנחל ירק בפניו. "אוסקוט", אומר החייל. "אלה יהודים?" תוהה הזקן.
ושכחתי לצלם את התלמיד שהגיע על אופניים. הוא בן 16. נו, אז כמובן הוא מנוע מלנוע עם אופניו לבית-ספרו. חזר הביתה, השאיר את אופניו ושב למחסום ברגל.
עד שעה שמונה עברו התלמידים, ונותרו מעל עשרה מבוגרים שגם הם יעברו לבסוף, לאחר מסכת נוספת של השפלות. רמדאן כרים!
תגובת המח"ט שחגית התקשרה אליו: "התרעות חמות" ויש לקוות שדברי חגית על כך שפעולות אלה אך מגבירות את השנאה יחדרו, והחטוטרת החדשה הזו של מחסום בירידה מתל-רומיידה תוסר לאלתר. (כן, ולתשומת לב שר הביטחון שהבטיח הקלות...)


סנסנה-מיתר – ריק מעוברים.


כביש 60
בני-נעים – לאה פגשה בכנס בינלאומי מנהל פרויקט רווחה מבני-נעים. הוא לקח אותנו מהכניסה לשטח A
וכך למדנו שהכניסה ליישוב על 25000 תושביו סגור מצד אחד בגלל מיקומו של אותו כרם של המתנחל הטרוריסט המורשע לבני. מצד פני-חבר הדרך נפתחה לאחרונה הודות לפעולות של חברה אמריקאית שפועלת ומקימה במקום מפעל מיםinfo-icon ויש לקוות שהדרך תישאר פתוחה גם להבא (תחת עין הצבא המפקחת מהפילבוקס). הדרך הפתוחה העוקפת הנוספת היא מכיוון שעיר. האיש מנהל עמותת רווחה שמקיפה גן ילדים (בו לומדים 300 ילדים), מרפאה, מרכז לעיוור, חדר פיזיותרפיה ועוד. הוא סיפר שעקב המחסומים המרובים וחוסר אפשרות ליולדות להגיע לבית חולים ליולדות ביטא ועקב ריבוי לידות במחסומים, התארגנו והקימו בית יולדות במקום.  וכמו שנאמר: "מה שלא הורג אותנו, מחזק אותנו". ואנחנו מאחלות הצלחה רבה לפעולות מבורכות אלה, ורמדאן כרים.