בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 8.3.09, אחה"צ

15.10 מת"ק עציון- עוד בדרכנו קבלנו הודעה מחנה ב. שעתיד להגיע למת"ק גבר שאשתו מתה בעת הלידה בביה"ח מוקאסד לקבל אישור על מנת לבקר את הפג שנולד לו ונמצא בביה"ח באינקובטור. חנה כבר דברה עם מי שצריך.

ואכן, תוך זמן קצר הגיע האב (יש לו 8 בנות ורצו לנסות שוב בתקוה הפעם לבן...). נסינו לנחם (אם אפשר בכלל לנחם על אובדן כזה, והאלמן אמר שהכל מן אללה... לאחר שדברנו עם החייל בבודקה הוא נכנס מיד פנימה. חכינו לו, זה נמשך יותר מהזמן הסביר, התקשרנו לברר מה קורה, ונאמר לנו שהקצין הלך לחפש את המסמכים והוא ידאג לו. דניאלה שוחחה בטלפון עם הממתין, נתנה לו את הטלפון שלה למקרה שייתקל בקשיים.

3 בני דודים המתינו לרביעי שהוזמן לשב"כ, ולאחר זמן מה יצא והם עזבו.

אב הגיע עם בתו בת התשע - יש לה תור בהדסה עין כרם בעוד יומיים, הוא היה כבר בבית לחם ואמרו לו ללכת ישר לכאן. כאן אמרו לו לחזור לבית לחם.

והערה טכנית אבל מעצבנת: המיקרופון של החייל בבודקה אינו מחובר כראוי להגברה. אי אפשר להבין מה שהוא מדבר אל האנשים הממתינים. זה נמשך כבר זמן רב. האם אי אפשר להביא טכנאי לתקן?

  עצם ה"ביקור" שלנו במת"ק עציון - בטעות יסודו - היינו אמורות להיות באבו דיס, אלא שלא שמנו לב והגענו כמו סוס לאורווה... הדבר התברר כאשר שתי חברות אחרות הגיעו אף הן. החברות המשיכו לבית לחם ועל כן אנחנו כבר לא נסענו לשם, חברות יקרות  - אתכן הסליחה.