ליווי רועים בסמרה

הגענו אל קהילת הרועים ב-07:30 לפי בקשתם, אבל יצאנו למרעה סביב 08:30, לאחר ארוחת בוקר דשנה והרבה תה כנהוג אצל המשפחה המסוימת שאליה הצטרפנו. אכלנו בחברת הרועה, זוגתו ובתם הצעירה, סב המשפחה הזקן וזוגתו.
לאחר הארוחה עלינו מהוואדי צפונה והמשכנו להתקדם צפונה, פחות או יותר במקביל לכביש אום זוקא, המחבר בין כביש אלון לכביש 90. לא רחוק מאיתנו רעו שני עדרים נוספים של הקהילה. בעבר, לפני שהמתנחלים התיישבו באזור, כביש אום זוקא עבר בלב שטחי המרעה שלהם שהתפרשו עד כביש 90. היום כביש אום זוקא הוא גבול שהם לא עוברים. לדבר יש השלכות משמעותיות מאוד על כלכלת העדר, והרועים נאלצים לקנות לצאן הרבה אוכל ולהגישו בדיר במקום שתזונת העדר תבוסס על המרעה. חלק מהמזון המוגש הם מגדלים בעצמם – חיטה, שעורה וחציר אפונה. הם מגדלים גם חומוס שאותו הם מוכרים לסוחר.

המרעה עבר בשקט. ראינו פעם אחת את המתנחל אורי כהן משליך פסולת במזבלה "הפרטית" שלו שנמצאת בסמוך לשטח המרעה. בצהריים חזרנו הביתה וישבנו לאכול עם המשפחה, יחד עם בן נוסף שבא לבקר. כולם מחכים מאוד לגשם כי העשב עדיין נמוך.

מסמרה נסענו לקהילת ח'לת מכחול השכנה, לביקור קצר בשלושת משקי הבית (מתוך ארבעה) שבהם יש ילדים, כי אלה הביאה למשפחות ציוד שאספה עבורם לפי בקשתם. היינו שם בזמן החליבה ולא התעכבנו הרבה.