גן הודא ואום אל ח'יר - ביקור מלא התרגשות מצד אחד ועצב, כעס ותסכול מצד שני

ביקור בגן של הודא ובאום אל ח'יר.

בחאשם אל דאראג', כפר קטן באזור מדברי, נמצא הגן של הודא. גן ובו 35 ילדים. אנו מבקרות בו מספר פעמים בשנה, והפעם שוב ביקור, אחרי זמן רב שלא היינו שם. המלחמה שיבשה את ימי הלימוד, כמו את שאר התחומים, בשטחי הכיבוש.
סוף שנה והודא הגננת המופלאה והמסורה ביקשה מאיתנו תעודות כדי לתת לכל ילד שסיים את שנת הלימודים.
בניגוד לביקורים שלנו בדרום הר חברון, שתמיד זה קשה ועצוב, הגן הזה הוא אור. ילדים מתוקים, גילאי 3-4, תמיד שמחים לבואנו.
כמו בפעם הקודמת, הפעלתי שרשור שירי ילדים בערבית באמצעות יוטיוב, הילדים מחאו כפיים, שרו ושמחו. הבאנו לכל ילד שתיה וחטיף שוקולד, שוב שמחו ונהנו.
היום היו רק 15 ילדים כי בית הספר היה סגור (בעיה טכנית) והאחים הגדולים, חלקם לא הגיעו ללוות את אחיהם הצעירים לגן.

מהר מאד החלפנו אוירה והגענו לח'רבת אום אל ח'יר. בגן המשחקים בכניסה חיכו לנו חליל, סאלם ועוד חברים.
חליל ביקש בביקור קודם של מיכל ומוחמד, מחברות, ספרים וכלי כתיבה לילדי הכפר. רכשנו ומסרנו לו, והודה לנו מקרב לב.
סאלם, ממשפחת הדאלין, מספר לי שמוצאם מתל ערד. ב-1948 גורשו לאזור. הוא עבד עד ה-7 באוקטובר, עשרות שנים בישראל ודובר עברית רהוטה. זה חודשים שאין לו הכנסה, קשה מאד, ובנוסף התנכלויות יומיומיות של צבא ומתנחלים אלימים המתחזים לחיילים, רעולי פנים ולא ניתן לדעת מי מה. שיתוף הפעולה ידוע לנו מכל ביקורינו באזור מסאפר יטא.
מסתדרים בעזרת בני משפחה וחיים בצמצום,ובפחד.
אי אפשר שלא לשים לב, לאדניות הפורחות ולהשקעה בניראות הגינון.
ביקור מלא התרגשות מצד אחד ועצב, כעס ותסכול מצד שני.