ארתאח (שער אפרים)

שחר. רמאדן שגרה נינוחה

4:00 צד גדר ההפרדה. השערים נפתחים בזמן. ריצת הצעירים המוכרת, הצעדים הממהרים של המבוגרים. ב-4:05 הראשונים בחוץ, התוך ישראל

בתנועה קבועה בין צד הכניסה למתקן לצד היציאה ממנו: עד כמעט 5:00, אין ממש תורים צפופים. כרגיל לא כל המסלולים פתוחים בבת אחת זמני השהיה במתקן נעים בין 5-8 דקות.

שני אנשים שעקבנו אחרי זמן השהיה שלהם במתקן, לא יצאו, גם כעבור 20 דקות. עוכבו? נשלחו חזרה?

באחת השהיות שלנו לצד הכניסה למתקן ראינו שני מוחזרים. אחד לא הספקנו לעכב, שני מסר לנו שזו פעם שניה שטביעת האצבע שלו לא מזוהה במחסום. שאחרי הפעם הראשונה הלך למת״ק שם בדקו ואמרו לו שהכל בסדר, והיום שוב אותו דבר בדיוק.  ילך שוב למת״ק לברר. כמה ימי עבודה עוד יפסיד על זה? 

לקראת 5:00 התורים נעשים דחוסים יותר. שוב התופעה של מטפסים ממסלול למסלול, אבל לא רבים ואין את השוועות שאנו רגילות לשמוע בימי ראשון. זמן השהיה במתקן מתארך, 10-14 דקות.

בדרכנו אל הרכב לקראת 5:30, ניגש אלינו אדם, שהזדהה בהמשך השיחה כתושב כפר ערבי-ישראלי. הוא דיבר אלינו אנגלית, חשב שאנחנו מאיזה ארגון בינלאומי, התפלא לשמוע שאנו מקומיות. התברר שהוא מדבר עברית, אבל מעדיף לדבר איתנו אנגלית. מגיע למחסום לעיתים נדירות, מזועזע מעצם קיום המחסומים, ושואף ליום שלא יהיו גבולות ומחסומים. נראה שהתכוון להסב את תשומת לב ה׳זרות׳ לעוול המתמשך, וקיווה להד בינלאומי. הסברנו לו שאנו מכירות את המצב, זו הסיבה שאנו מבקרות קבוע, ושלחנו אותו לאתר שלנו.