מחסומי פלאמיה צפון ודרום: האדמות החקלאיות מתרחקות מבעליהן יותר ויותר
עזון - בכניסה לעיירה אין חיילים. אנחנו שומעות שהלילה (16.4) נכנסו חיילים לחמישה בתים, שברו נתצו רסקו כמו שרק הם יודעים לעשות. אחרי כל פריצה כזאת בעלי הבתים נאלצים לתקן בעיקר דלתות שנפרצו. חמישה צעירים נלקחו ובשלב זה ההורים אינם יודעים למה ולאן. לפחות פעם בשבוע מתרחשות פריצות כאלה בעזון.
מחסום פלאמיה צפון 914
12:30 הקדמנו ונכנסנו לסככה שליד משאבת המים והצטרפנו לחמישה שישבו שם.
שני צעירים עוזרים לסבא שלהם האחראי על המשאבה. אחרי הלימודים הם מגיעים לסככה. חקלאי (שהכרנו בזמנו בכפריאת) מגדל אבוקדו.
השמיע באזננו שתי טענות: שעות פתיחת המחסום מאוד לא נוחות. מבקשים שיפתח רצוף מ-6:00 בבוקר עד 16:00 אחה"צ. כך כולם יספיקו להיכנס ולצאת בזמנים שנוחים להם.
צה"ל סגר
דרך שהובילה לחלקות האדמה של המשפחות. עכשיו חקלאים רבים נאלצים להגיע לאדמתם דרך אדמות של אחרים והם מסבים להם נזקים. דורשים שהדרך הקיימת ושיש בה שער, תיפתח מחדש ותקל על כולם.
12:35 השערים נפתחים בזמן. נכנסו : 3 משאיות, 3 טרקטורים, מכונית ועגלה, מכונית פרטית, + 3 הולכי רגל. יצאו: 2 טרקטורים, אחד עמוס בזעתר, 6 רוכבי אופנים, 2 משאיות, 2 נשים + 4 גברים.
מחסום פלאמיה דרום 935
13:25 שער המחסום נפתח בזמן. נכנסו : טרקטור נושא מיכל לריסוס, מכונית פרטית, ועוד 2 בעלי טרקטורים אחד מג'יוס והשני מפלאמיה. הפלסטיני מג'יוס מספר ששלשום בלילה נכנסו חיילים לאחד הבתים ולקחו אתם ילד בן 12. עדין אין למשפחה מידע איפה הילד. יצאו : טרקטור עליו 4 נוסעים, טנדר, 4 יוצאים ברגל
כל מי שמגיע עובר מייד, ואנחנו עוזבות וממשיכות צפונה.
כפר סור - עוצרות במכולת. בעל המכולת נכה על כיסא גלגלים. לפני 4 שנים נפצע בתאונת דרכים, נותח בהדסה עין כרם. מבקש אישור להיכנס להתפלל בירושלים אך הוא מנוע כיון שלפני 11 שנה, בהיותו צעיר, עזר לפלסטיני שעסק בטרור והלין אותו בביתו, מאז הוא מנוע.
ממשיכות לפגישה עם ג' ידידנו אתו קבענו. לאורך השנים היחסים בין אנשי כפר סור ושכניהם בסלעית היו טובים. סַלְעִית היא התנחלות במתכונת של מושב עובדים חילוני בגבול המערבי של השומרון שהוקמה ב-1979. רוב אנשי כפר סור מתפרנסים בסלעית, בגינון ובעבודות שונות באזור התעשייה. משנת 2011 נבנית הרחבה בסלעית כדי לקלוט 100 משפחות נוספות. לאחרונה התהפך היחס בעיקר כלפי ג'. כדי שהוא יוכל להגיע לאדמתו סללו עבורו דרך מיוחדת. עד לפני חודשים השער נפתח על פי תיאום שלו עם נתי קצין ביטחון של סלעית. וביום אחד ללא הסברים השער אינו נפתח וכבר חודשיים ג' לא הגיע לאדמתו.
הוא כבר פנה למת"ק הפלסטיני ולמת"ק הישראלי אבל תשובה לא זכה לקבל. הוא יכול להגיע לחלקה שלו בנסיעה של שעה ושלושת רבעי שעה, דרך טייבה. זה סיבוב מטורף. אייל מהמת"ק הורה לנתי לפתוח את השער עד לקיום פגישה אך נתי מסרב, לא מקבל פקודות מהמת"ק. ג' אומר שנתי רוצה להראות שהוא גבר גבר.
יש עוד אפשרות – דרך סלולה מצפון לסלעית מגודרת, אבל השער שלה סגור תמיד. אילו היתה נפתחת ג' היה מגיע לעבודה תוך כמה דקות. אבל למה להקל אם אפשר להקשות ?
סלעית כמו התנחלויות רבות אחרות נבנתה על אדמה פלסטינית אולם רוב בעלי הקרקעות נפטרו והרישום בטאבו בלתי אפשרי. ג' מדגיש שאף אחד מכפר סור לא מכר אדמות. ולמרות שהאדמות שלהם, היחסים טובים ואנשי כפר סור אינם מעוניינים לתבוע בבית המשפט ולהרע את היחסים. מעדיפים להתפרנס. ג' בן 63. לישראל יכול להיכנס מתי שמתחשק לו. לאדמה שלו לא. אבסורד ? היגיון ישראלי.
פרות מטייבה נכנסו לכרם הזיתים שלו, אכלו ענפים וגרמו נזק גדול. ו ג' לא מעוניין ללכת לבית המשפט. חושש מהחלטת השופט שתהיה בלתי הפיכה. מעוניין להגיע להסדר בדרכי שלום. לרבים מאנשי סלעית הוא עדין מתייחס כאל בני משפחה. אנחנו מתלוות אליו לשטח.
