מחסומי הצפון, הישג גדול לכיבוש: אין יותר צפיפות במחסום ברטעה

16.35 – 15.20

מחסום עאנין – 15.20 -  24 מבוגרים , ילד וטרקטור עמוס בגרוטאות ממתינים ליד השער הקדמי שכבר לא נועלים אותו והוא פתוח כל הזמן. מברכים אותנו ב"ערב טוב" אבל מוסיפים שהמצב לא טוב. החיילים מגיעים  ופותחים את שני השערים הנוספים של המחסום. היום, כנראה בגלל הפיגוע שהיה  אתמול, יש יותר חיילים והבדיקה (נאמר לנו שגם בבוקר) היתה קפדנית יותר. הפלסטינים  נכנסים בשלשות ועוברים מהר, רק הטרקטור עם הגרוטאות מעוכב לבדיקה.

המחסום נסגר ב-15.40 .

מחסום טורה, מחסום "מרקם חיים"  – 15.50 – מכוניות והולכי רגל מעטים עוברים את המחסום בשני הכיוונים. משפחה עם ילדים ותינוק בן חודש עוברים מן הגדה להראות את התינוק לחמות הגרה בכפר פלסטיני כלוא במרחב התפר. גדר ההפרדה שיצרה את מרחב התפר הביאה לניתוק בין משפחות רבות. סטודנטים שחזרו מן האוניברסיטה בג'נין מספרים לנו שלפעמים בגלל הפתיחה המאוחרת בבקרים והבדיקה במסוף - הם מאחרים לשעורים.

מחסום ברטעה – 16.10 – נשים עם שקיות קנייה, ילדים וסטודנטים  - חוזרים מג'נין (גדה) הביתה  לברטעה (מרחב התפר). פועלים חוזרים  מעבודה במרחב התפר ובישראל אל הגדה, אבל אין את ההמולה שהיינו מורגלות לה עד לפני כמה חודשים - לא בשרוול ולא במגרש החניה התחתון, הפלסטיני. אני שואלת את הפועלים היכן הם עובדים? רובם חוזרים מישראל אבל בבוקר יצאו לעבודה דרך המחסומים הרחוקים טייבה (שער אפריים) או ג'למה (גלבוע). אחד מהם עובד בעתלית אבל יצא לעבודה מטייבה , שני שעובד בקיסריה יצא  מג'למה (שעה נסיעה), שלישי שעובד בחריש – ממש מעבר לגדר של מחסום ברטעה - עובר דווקא ממחסום טייבה המרוחק ומשם לוקח מונית לחריש! במחסום טייבה שבו עוברים פועלים לישראל הצפיפות בכניסה למחסום  (ליד הקרוסלות) גדולה מאד ורובם מאחרים לעבודה. אחרי הצהריים מאפשרים להם לחזור הביתה דרך מחסום ברטעה, הקרוב לביתם. מתלווה אלי  ישראלי, מעובדי המחסום, ומסביר לי על היתרון (למי בדיוק?) שבצמצום הדרסטי של אישורי היציאה לישראל מכאן: "אין יותר צפיפות בבוקר".

ב-16.30 מתחזק זרם הפועלים החוזרים.