דרום הר חברון: ילדי טובא לא הולכים לבית הספר מפחד מפני מתנחלי מעון

מחסום מיתר
ראינו הרבה משאיות עמוסות בסלעים ותוצרי חציבה. אולי מהמחצבה של כפר גלעדי, ליד דהריה. דיווחנו על זה בעבר כאן

כביש 60
לפני שמגיעים לאזור שבו היתה זנותא מוחמד מנופף בידו לשלום לפלסטיני שנראה מהצד של טנא-עומרים, קרוב לכביש. זהו אחמד מרוויה, שמגיע לבאר להשקות את הכבשים. הוא גר מתחת לטנא-עומרים, בין שתי החוות, וסובל מהתנכלויות בלתי פוסקות.
הכניסה לזנותא מצד מזרח של הכביש, מגודרת. זה חדש! כנראה גם זו עבודה של מתנחלי חוות מיתרים. מהכביש רואים את שאריות המבנה של בית הספר.
כביש 317
הוקמו הרבה מאד חסימות חדשות. קל להבחין בהן, אדמה טרייה. גם דרך העפר המובילה מהצומת של א-תוואני ליטא, חסומה בערימות חדשות

א-תוואני
נפגשנו עם נאסר עדרה ועם סאלם. הצטרפו גם שני פעילי שלום איטלקיים מפירנצה ומטורינו. האיטלקים נמצאים כאן כשבוע. לא שמעו על ארגון מחסוםווטש.
ישבנו מתחת לביתו של נאסר. הכפר נפרש מתחתינו. אשלייה פסטורלית. על הגבעה הגבוהה ממול רואים את החורשה שבתוכה חוות מעון המאיימת על א-תוואני כבר מעל 20 שנים. נאסר מצביע על מבנה (כנראה קרוואן) על גבעה סמוכה, מדרום. זו הרחבה של חוות מעון. כידוע, חוות פראיות לא תלויות באישורים של חוק.
נאסר מנוע כניסה לישראל זה כחמש שנים, בגלל תלונות של מתנחלי חוות מעון. קודם עבד במקומות רבים בישראל. העלינו זיכרונות מימי סאבר, שהיה ראש הכפר וקידם אותו מכפר מערות לכפר עם רשת חשמל, מים, בית ספר עם חצר, כביש מעגלי בתוך הכפר. הכל תוך מאבקים בלתי פוסקים עם שלטונות הביטחון. נאסר וסאלם  שולחים דרישת שלום חמה במיוחד לחגית.
פרנסה עכשיו נשארה רק רעיית כבשים. אבל זה בעייתי: אי אפשר לרעות במדרון ממול, שעולה לכיוון החורשה של חוות מעון. גם לכיון מזרח-דרום קשה להגיע עם הכבשים, כי עוצרים אותם מתנחלי חוות מעון המתרחבת. הרבה אלימות.
נאסר וסאלם מספרים בהרבה קורת רוח על ההקרנה החגיגית שהתקיימה בכפר, של הסרט אין ארץ אחרת של באסל עדרה, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. היו מאות מוזמנים. באסל לא נמצא. היה אמור להגיע לפאריס לצורך הפצת הסרט. אבל הוויזה לצרפת לא אושרה. הגיע לירדן ונאלץ לחזור. מסתבר שתושב הגדה שחשקה נפשו לצאת לחו"ל צריך אישורים מהרשות הפלסטינית, מישראל וגם מהצבא.

פרשת הליווי הצבאי של ילדי טובא, לבית הספר בא-תוואני
שאלנו לגבי ילדי טובא. האם הם מגיעים לבית הספר בסיוע הליווי הצבאי? מסתבר שמתחילת המלחמה הצבא ביטל את הליווי הצבאי שמגן על הילדים מפני מתנחלי חוות מעון. בגלל ההתרחבות של חוות מעון, ילדי טובא לא יכולים ללכת בדרך הארוכה, המקיפה את החורשה, ולא עוברת ליד הרפתות של התנחלות מעון. כלומר: כל עוד נמשכת  המלחמה בדרום, ילדי טובא לא לומדים! מצאו את הקשר.
תיזכורת: על הליווי הצבאי לבית הספר בא-תוואני,  לילדי טובא, הוחלט בעקבות פנייה של  חברות מחסוםווטש לוועדה לשלום הילד, בכנסת, ב-2004.
הפנייה היתה בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת אבשלום וילן, מיכאל מלכיאור ויעקוב מרגי.  הטענה היתה שילדי טובא לא יכולים להגיע לבית הספר כי הדרך עוברת ליד הרפתות של ההתנחלות מעון,  ושם הם ומלוויהם מותקפים על ידי המתנחלים, בטענה שהילדים מרגלים אחרי הקורה בהתנחלות. ההחלטה על הליווי הצבאי נובעת  מהאמנה לשלום הילד לפיה כל ילד זכאי לחינוך. אז הזכות הזאת מופרת מאז תחילת המלחמה.
כדאי לבדוק אם יש בכלל למישהו פניות מחשבתית לעסוק בזה. אולי בשילוב עם נציגי האום ?