מת"ק עציון

                             נשתה להם את הזמן

10.00-13.00

בערך 45 איש מחכים, המגרש מלא מכוניות. בדרכנו למת"ק עובר לידינו יהודי הנראה שומר מצוות וירא שמיים, והוא אומר לנו: "אתם  מטפלים גם בזכויות של חיות", האם התכוון לומר שהפלסטינים הם חיות?
מתשע עד תשע וחצי הכניסו אנשים ואחר כך לא. לאנשים היו מִספרים ובכל זאת החליטו שלא כדאי להישאר ועזבו. גם אתמול, למי שהיה מספר גבוה התייאש והלך.
בשטחים אין עבודה כלל, האפשרות לקבל רשיון מעבר כרוכה באיבוד אין סופי של זמן והסיכויים קטנים.

שולמית שלחה מסרון: יותר מ-40 איש מחכים. והתשובה המנומסת: "אבל אנחנו עובדים כתקין, הכנסנו אנשים לפני חצי שעה, יש רק מחשב אחד, אין מספיק חיילים כדי לטפל באוכלוסיה כל כך גדולה". אנשים מפסידים ימי עבודה - למי איכפת. אחד הממתינים הראה לנו קבלה על סך 130 ₪ אבל הוא  התבקש לשלם 160 ₪.

נאסר על הפלסטינים ללכת ברגל בצומת הגוש, עליהם להגיע במונית. עוד הצקה. שלומית פנתה לאיתי מק בעניין.
אתמול בשעה אחת אמרו לאנשים לחזור הביתה. הזמן שלהם הפקר. אחד מספר שאתמול שלחו אותו הביתה בלי לנמק. ב- 12.00 פתחו ובאחת אמרו להם ללכת.

שוב שמענו מהפלסטינים ש "אתן לא עושות כלום".

11.45 יצאו שלושה אנשים עם אישורים מגנטים ושלושה עם אישורים. אפשר להגביר את הקצב, אבל למי איכפת. שלומית ביקשה מחנה ברג שתתקשר. אנשים בצום כבר חצי מתים.

הכל כאן "כאילו". יש מסך טלויזיה, מתקן לחלוקת מספרים, שלטים ידידותיים: "ברוכים הבאים", "אהלן וסהלן", הכל "כאילו". בפנים, מאחורי הקרוסלות, עובדים ב- "מה בוער"?