מת"ק עציון: לפתע פתאום מפרנס המשפחה לא יכול עוד לעבור לעבודתו בישראל

10:30 – 12:00

קשה לתאר את רגשות התסכול של הפלסטינים שאנו רואות מדי שבוע במשרדי מת"ק עציון. יש פלסטינים המוצאים את עצמם "מנועים" (מנועי כניסה לישראל) בן לילה. לעתים משפחה שלמה מנועה. מישהו יכול לדמיין את הבהלה שתוקפת את המשפחה כשהמפרנס הראשי או היחידי שלה פתאום מודיע להם שאין לו עוד עבודה? לפני שנים בקלנדיה פגשנו שמונה גברים מאותה המשפחה, כולם עבדו באזור התעשיה הישראלי עטרות, שהגיעו למחסום וגילו שהם "מנועים" ולא היה להם מושג למה. זה מה שקורה לרבים אחרים שאנו רואות מדי שבוע.
זה עלול לקרות כפעולת נקם וסגירת חשבון של שכן או מכר שמלשין עליהם בלי כל סיבה.או שמעסיק המשתמש בתחבולה זו כדי להימנע מתשלום שכר עבודה שמגיע להם, אך לא יוכלו לבוא לדרוש אותו.  זו עלולה אף להיות אצבע תועה על המחשב של איזה, או אבן שזרק ילד מהחמולה הרחבה שלא שמעו עליו מעודם, אולי מישהו חלה בקורונה במשפחה? תבחרו. הכיבוש כבר ימצא תואנה.

אנו מבקשות מהם שלא יפנו לעורך דין. לעתים כה רבות אנחנו שומעות שכבר עשו זאת ושכספם נזרק לרוח. אנו מוסרות להם את מספרי הטלפון של סילביה וחברות צוותה, בתקווה שהן יצליחו לחלץ אותם מן המצוקה. לא פעם כבר מאוחר מדי.
במקרים אחרים אנו ממליצות לפנות ליש דין, לאגודה לזכויות האזרח, או למוקד להגנת הפרט. ולארונה שמענו על גוף "המשפחה החדשה", שמנסה לסייע  למי שמבקשים  לאחד משפחות, בהן בן הזוג הוא מישראל והשני מהשטחים הכבושים. ויש מי שאנו מפנות לאנשים כגון חנה ברג או חגית עופרן, שיש להן ניסיון רב בכל הבעיות של הבירוקרטיה של הכיבוש.

ראינו אולי 12 מכוניות  והולכי רגל לא רבים. אולי מפאת הפחד מקורונה, ואולי הם פשוט לא יוצאים כעת מהבית.

יש מעט מאוד פניות למת"ק. אנשים נכנסים למשרדים במהירות וחדר ההמתנה נותר ריק על פי רוב. מי שיוצאים מהמשרדים נראים כאילו הצליחו במה שבאו לעשות, כיוון שאינם ניגשים אלינו.
 היה אדם שקרוב משפחתו עובר טיפולי כימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים המזרחית. היה קשה להבין את הבעיה שלו כי תחילה אמר לנו שכל המשפחה חיה ביחד וכולם חולים בקורונה, אם כי הוא בריא. הוא לא נחשב לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, ולאחות החולה יש בעיה ברגליה ואינה מסוגלת לעמוד בקשיי הדרך. אז הסתבר שהוא ומשפחתו הגרעינית חיים במרחק משאר בני המשפחה המורחבת. זה לא הייתה רק בעיית שפה. גם כשאחרים הסבירו לו בערבית, הוא חזר ופנה אלינו, וטען שהחייל לא נותן לו לעבור. טילפנו לקצין נ', שאמר שכל מה שהאדם הזה צריך לעשות הוא לגשת למחסום. נ' כבר דיבר עם מי שמאיישים את המחסום ויתנו לו לעבור. היות שזה נ' הידוע בטוב ליבו ונכונותו לעזור - אנו מאמינות לו, אבל מה באמת יקרה כשהאדם יגיע למחסום?

איש דובר עברית הגיע עם ידידו הסוחר, אשר כבר שלושה שבועות מסורב כניסה לישראל. שוב, הפנינו אותו לסילביה.

פגשנו אדם שכל בני משפחתו  אמו, אשתו וילדיו – כולם בישראל והוא חי בגדה המערבית. הוא נעצר מסיבה כלשהי אותה לא תיאר לנו, וכעת הוא לא יכול עוד לחצות את המחסום. שלחתי לו לוואטסאפ את פרטי ההתקשרות לארגון "משפחה חדשה" (איחוד משפחות).