מחסומי הצפון, עאנין: שוב לא מאפשרים לתושבי עאנין להעביר לכפר גרוטאות
מחסום ברטעה (שש בבוקר) הגדול במחסומי הצפון, אשר בשנים האחרונות מאז נבנה , שודרג בהשקעת כספים עצומה כדי לספק את צורכי המעבר של הפלסטינים מן הגדה אל מרחב התפר
ואל תוך ישראל ובחזרה.
מתכנני המחסום לא צפו את הדרישה הגוברת למעבר ממחסום זה, הן לברטעה המזרחית ומרחב התפר והן לישראל. הם גם לא ראו לנגד עיניהם את המהומות שמתפרצות בבקרים, כשהמוני פועלים לחוצים רוצים להגיע לעבודה בזמן אבל המערכת מעבירה אותם באיטיות. כתוצאה, מדי פעם פוצחים במחסום זה בשדרוגים ושינויים כדי להתאימו למציאות. עוד דבר שמתכנני המחסום לא צפו הוא בניית העיר חריש, דרומית לצומת עירון, שמושכת אליה עשרות אלפי פועלים מרחבי הגדה, ורבים מאוד ביניהם רוצים לעבור לשם דרך המחסום הקרוב ביותר גם לבתיהם וגם לאתר הבנייה - מחסום ברטעה. כאן הכיבוש הרים ידיים ושינה כיוון. במקום למצוא דרך להעביר כמה שיותר אנשים, יצאה הוראה לצמצם את מספר הזכאים לעבור כאן, העיקר שיהיה שקט במחסום ושהפועלים הפלסטינים יטורטרו ויסעו מסביב מסביב וממחסומים אחרים.
ממחסום ברטעה מיהרנו למחסום עאנין החקלאי. בשש וחצי מיהרנו משם למחסום טייבה רומנה למרגלות אום אל פחם, גם הוא מחסום חקלאי. שניהם נפתחים בימי שני ורביעי בזה אחר זה ונועדו לאפשר לחקלאים לעבור לחלקותיהם שהורחקו מהם על ידי גדר ההפרדה.
מעטים מהרגיל עברו בשני המחסומים החקלאיים. אישורים רבים לא חודשו. כולם חוששים מהמסיק המתקרב. כל שנה מחזיקים אותם במתח עם אישורים שלא מחדשים. כולם עברו. השקט נשמר. אנשים שעברו אמרו "הכל בסדר", כלומר היום הם עברו.
משמרת במחסומים תמיד מביאה לי בחילה. על אף החיוכים של ידידינו הפלסטינים, למרות הזריחה המהממת בעאנין ואפילו עם הפתעות כמו נפנוף לשלום-בוקר-טוב מידי חיילת מ"צ.