בבקעת הירדן נעלמו שני צעירים. לא נורא, הם לא יהודים

בסביבות השעה 11 הגיעו כוחות צה"ל יחד עם שני מתנחלים מהמאחז הלא חוקי החדש, לאזור מרעה מדרום למשכיות בבקעת הירדן. הם עצרו את העדר ואת שלושת הרועים מקהילת עין חילווה, שיצאו למרעה בוקר שגרתי, הפעם ללא ליווי של פעילי שלום ישראלים. סיבת המעצר היתה לכאורה  "כניסה לשטח אש", טענה שחוקה שהחיילים והמתנחלים, שאותם לעולם לא מסלקים משטחי האש הללו, מרבים להשתמש בה כעילה לפינוי הרועים הפלסטינים משטחי המרעה שלהם.

הרועים אינם דוברי עברית ולכן התקשרו אל פעיל תאעיוש לעזרה בתרגום. הפעיל דיבר עם חיילת והסביר לה שזה המרעה שבו הם רועים את צאנם מאז ומתמיד, ואם זה כן שטח אש מדוע מגיע הצבא למקום יחד עם אזרחים, ומדוע אין בידיהם צו מתאים?
בשלב מסוים האירוע הסלים. הרועים חטפו מכות ויריות נורו באוויר, לא ברור מי עשה זאת, הצבא או המתנחלים או אלה יחד עם אלה. שני רועים נלקחו משם בעוד האח הצעיר מחזיר את העדר הביתה. 

מאז ולמשך שעות ארוכות נעלמו עקבותיהם, ועל אף פניות לצבא ולמשטרה לא נמסרו פרטים (לעו"ד) על מקום הימצאם.

אנו קיבלנו את הדיווח בזמן האירוע והספקנו רק להגיע למאהל המשפחה, להביע סולידריות ולהתעדכן בפרטים. עזבנו בשעת חשכה, בטרם נודע לנו היכן הנערים העצורים, על אף מאמצים רבים מצד הפעילים השונים בפניות לגורמי ביטחון שונים.

 רק בשעה 20.00, כשמונה שעות לאחר שנעלמו, המת"ק הפלסטיני קיבל הודעה שהנערים עצורים במשטרת בנימין ויועברו לכלא עופר. בתחילת השבוע הם יובאו בפני שופט, לא ברור באיזו אשמה. 

תארו לכן נערים יהודים נעלמים למשך שמונה שעות: איזו מהומה היתה קמה, כל הגופים היו נעמדים על הרגליים. אבל בשטחים הכבושים, מי סופר נערים פלסטיניים שנעלמו?