עזון עתמה, יום ג' 21.4.09, בוקר
זו פעם ראשונה שלנו במחסום ההזוי הזה. תמיד נדמה שיותר הזוי לא יכול להיות ואז המציאות מראה שאפשר.
7.20 הגענו למחסום, ליד הכביש בצד הישראלי ממתינים כ-7 אנשים להסעה לעבודה. מיד מגיע רכב ישראלי ושניים עולים עליו. תוך כמה דקות כל העובדים יוצאים לעבודה. הם מסבירים שהעומס הוא ב5.30 בבוקר כאשר המחסום נפתח.
אנחנו עוברות את הכביש וניגשות למחסום, החיילים מאד נינוחים. אין תנועת יוצאים. המפקדת מסבירה לנו שהמחסום הזה קיים לא הרבה זמן והוקם מכיוון ששימש מעבר לפלשתינאים מכל שטחי הגדה שאסור שיעברו. כידוע הכפר מחולק לשני חלקים ע"י הכביש והמחסום. היה כביש ואז החליטו על מחסום אז אין סיכוי שהכביש יעבור לשטח הגדה ולכן מחלקים הכפר.
רכבים רבים ממתינים בצד הכפר לעובדים שיצאו לעבודה בישראל.
מגיע מורה שגר בכפר בישראל ומלמד בביה"ס בעזון עתמה. לא נותנים לו לעבור כי יש לו תעודת זהות כחולה. מסתבר שהוא עובר כל יום ממקום אחר אבל במחסום הזה שהוא קרוב לביתו אין כניסה. הוא אומר שמכיוון שהתעורר היום מאוחר, והכניסה השנייה מסביב תגזול הרבה זמן, בבקשה שיתנו לו להיכנס. גם אנחנו מנסות לשכנע. המפקדת מתקשרת לפלוגה וחד משמעית מקבלת הוראה - אין כניסה. נציג המת"ק במקום מסביר לנו שהוא לא מטפל בערבים ישראלים.