אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ב' 15.6.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל י. אורית י. אילנה ד. (מדווחת)
15/06/2009
|
אחה"צ

15.00 – 18.00

מעבר הזיתים

הפעם הגענו למעבר הזיתים מכיוון הגבעה הצרפתית ולא מהר הצופים, כרגיל. צפינו
מזוית טובה על התקדמות בניית החומה סביב א-זעים ובדקנו את הכניסה (עדיין סגורה)
לכביש השקוע ליד מפקדת משמר הגבול. איש ביטחון אזרחי הסתכל עלינו במבט חשדני
ואחר כך שאל למעשינו.

מעבר הזיתים שהיה עמוס לעייפה באחד הבקרים השבוע, נראה כמעט נטוש.

טור כלי הרכב שבא מעזריה לכיוון מעלה אדומים היה ארוך מאד, נראה כאלו שנאמר
לנהגים בצורה חד משמעית שאין להם זכות לנסות ולהשתלב במעגל התנועה בו נוסעים
תושבי מעלה אדומים בשובם הביתה, ואכן הם חיכו בסבלנות ל"תוֹרַם" . החלטנו לחזור
ולבדוק את המצב בדרכנו חזרה מהקונטיינר, אך אז כבר לא היה תור.

ראינו התחלות של הרחבת הכביש בכיוון קדר, כמו גם את הבנייה החדשה בישוב. גם
בקדר דרום נראית בנייה חדשה.

זה היה יום חם במיוחד במחסום  ואדי נאר,

מפקד חדש במקום אמר לנו לעזוב את השטח הסטרילי שבין מגרש החניה והכביש, אך הרשה לנו להתקרב עוד למחסום.

כמה מוניות צהובות עוכבו בדרכן לבית לחם, אך תעודות הנוסעים הוחזרו תוך דקות ספורות. בדרך
לירושלים עוכב אוטובוס, וכ-15 דקות אחרי שהגענו אליו, הורשה להמשיך בדרכו.

על ספסל בצד הדרך ישב איש צעיר, לא היה לנו מושג כמה זמן הוא יושב שם. אחרי
שהסתכלנו עליו במהלך כמה דקות, ניגש אליו חייל ונתן לו מיםinfo-icon. לא קיבלנו תשובה
מספקת לשאלותינו בנוגע לצעיר הזה אך המפקד החל בסדרה בהולה של טלפונים ואחרי
כרבע שעה הוזמן האיש לעמדת החיילים וחתם על מסמך כלשהו. כשיצא משם היה בידיו
נייר (כנראה הזמנה לפגישה עם "קפטיין" כלשהו) והוא נשלח לדרכו בכיוון בית לחם.

המשכנו בנסיעה דרך הר הזיתים ותמהנו על דגל ישראל גדול מימדים שהתנופף מעל שני
בתים בדרך

. הפישפש נראה נטוש.

הבניה בראס אל עמוד, להרחבת התנחלות "מעלה הזיתים" ממשיכה בקצב מזורז.

המשכנו בדרך האמריקאית ממנה נראית בניה חדשה של התנחלות בעמק בואכה שיח' סעד.

בעבר לא היינו באזור זה בשעות הערב המוקדמות ותמהנו על המספר הרב של מכוניות
החונות לאורך הכביש לפני המחסום. כנראה שכל תושבי השכונה כבר חזרו מעבודתם ואכן
לא נראו פלשתינאים נכנסים דרך המחסום.

היות וראינו די והותר בנייה של "גידול טבעי", החלטנו שלא להתעכב גם בנוף ציון
שמעל ג'אבל מוכבר.