ארתאח (שער אפרים), דיר שאראף (חביות), מעבר אייל, ענבתא, יום ג' 15.9.09, אחה"צ

עזון:  הכניסה לכפר עדיין חסומה.

מחסום חביות:   השעה 2.30 הרכבים עוברים ללא בדיקה.

מחסום ענבתא:  השעה 2.45  המכוניות עוברות ללא בדיקה.

אירתח:  השעה 3.00, כשהגענו למקום הייתה עמדת בדיקה אחת, לאחר מספר דקות החל להצטבר תור גדול בתוך המתקן וגם בחוץ, נגשנו לשומר לבקש שיפתחו עוד עמדות אך מנהל המתקן אמר שיש מספיק עמדות ואין תורים, לאחר שדליה חזרה למחסום ונוכחה כי יש עדיין תור גדול היא חזרה אליו ומסרה לו את המידע ואז נפתחו עוד שלש עמדות והתורים חוסלו. לאחר מכן הושארו שתי עמדות במחסום.

הפלשתינאים שהמתינו בתור אמרו לנו כי הדוחק והצפיפות אחה"צ הם כלום לעומת מה שקורה בשעות הבוקר.

אייל  :   השעה ארבע אחה"צ, עם הגיענו למחסום ראינו שלשה אוטובוסים שנעצרו וירדו מהם בעיקר נשים, אח"כ הסתבר לנו כי אלה קרובי משפחה של אסירים שחזרו מביקור בכלא. בפתח המחסום ובתוכו נוצרו תורים ארוכים וצפופים והאנשים יצאו ממנו בקצב איטי ביותר. חשוב לציין כי במחסום זה אין כל אפשרות לדבר עם מישהו מן הצוות, לו היה לנו מס' טלפון שלהם זה היה עוזר מאד, אולי אחת מן הרכזות תוכל להשיג את המספר?

צלצלנו למוקד ההומניטארי והם הבטיחו לטפל ואמנם לאחר כרבע שעה יצא אחד מן העובדים וקרא לפועלים לעמוד בתור נפרד ואז העניינים  החלו לזוז.

העובד יצא אלינו והחל לצעוק  ולדבר בגסות הוא טען שאנחנו סדרנו את הקדמת האוטובוסים משש וחצי לשעה חמש, ומה אנחנו רוצות הרי יש חמש עמדות,( כמובן שהן נפתחו רק לאחר שאנחנו התלוננו). כמו כן טען שאין לנו רשות לעמוד שם ואיים לסלקנו.

ספגנו את הצעקות אך שמחנו שהעניינים הסתדרו.