ארתאח (שער אפרים), דיר שאראף (חביות), עזון, קלקיליה, ראס עטיה, יום א' 29.11.09, אחה"צ

 סיכום

הודעתו של נתניהו בשבוע שעבר על השהיית הבנייה בהתנחלויות שודרה ברחבי העולם.  למרות שרוב הישראלים מבינים כי מדובר בתרמית בלבד, מעטים זוכים לראות מה אנו עושים - הבנייה נמשכת, הצבא עוצם עיניו אך שולט בכל מרכיבי החיים בפלסטין הכבושה.  באזורים בהם אנו משקיפות, ההיבט הגרוע ביותר הוא אולי הפקעת  האדמות ממש מתחת לרגלי בעליהן הפלסטינים, המשך ההטרדה העיקשת והמתמדת של התושבים או בעלי הקרקע ביישובי אזור התפר, ההצקות הנלוות לקבלת אישורי קו התפר ואישורים אחרים, והמשך הבנייה של חומת ההפרדה אשר מעבירה עוד ועוד אדמות פלסטיניות ל"כפר סבא רבתית/ארץ ישראל השלמה."

היום הוא היום השלישי והאחרון של עיד אל-אדחה, ובמקומות רבים שקט מהרגיל.  לעומת זאת, היום הוא יום לביקורי משפחה וחברים, ומשפחות רבות מנסות להכנס לראס עטיה, באזור קו התפר, ולצאת ממנו, וזרם אינסופי של מכוניות נכנסות לשכם ויוצאות ממנה
.

12:00  חבלה - שער 1392

השער עדיין פתוח, אך כמעט ואין לקוחות.  החיילים מתאספים ליד הג'יפ שכבר נמצא במקום להוציא אותם משם אחרי שיסיימו את דיוניהם המפרכים ויסגרו את השער בשעה 12:15.

12:45  ראס עטיה

מחסום קו התפר מאוייש כרגיל, חייל אחד במגדל התצפית מעל לחומת ההפרדה, האחרים יושבים ליד האוהל המאולתר, מפטפטים עד שנדרשים להכנס לפעולה והם בודקים - בקצב הנראה איטי ככל האפשר - כל הולך רגל, כל מכונית או משאית.  אין מישהו היום ליד המחשב בבודקה מבטון - מחווה לרגל החג?  לא היינו מתערבים...כאשר הגענו, שלוש מ"צדיות הופיעו מאותו כיוון, וכמנהגנו ברכנו אותן ב"שלום."  "אסור לנו לדבר אתכן," אומרת אחת, ואנו כבר יודעות כי אין הנחות היום לאלה המבקשים לחגוג את החג המוסלמי.  החיים פה יהיו קשים כתמיד עבור המשפחות, במיוחד הילדים, הלבושים בבגדים חדשים, ההורים מחזיקים מתנות ארוזות, מתנות לחג.

12:55 - עוצרים שמונה בני משפחה אחת - כולל איש זקן וזאטוטים - לבדיקת תעודות הזהות שוב ושוב.  כולם עוברים לכפר ממערב לחומת ההפרדה לאחר הבדיקה הקפדנית.  תעודות הזהות של צעירים היוצאים מן הכפר נבדקות, והחיילים גם משווים אותן מול רשימה שבידיהם.  צעיר אחד נכנס לויכוח אם אחת המ"צדיות - הוא כנראה מדבר בעברית, אך לשווא.  כאשר אנו הולכות לכיוון הגבעה מעבר לשער המחסום הפתוח, שוטרת צבאית אחרת וחייל מודיעים וחוזרים ומודיעים שאסור לנו לעמוד שם - במקום שבו אנו מסוגלות לראות טוב יותר  את הזוועה של חומת ההפרדה החדשה ההולכת ונבנית ליד אלפי מנשה.  ברור שאין טעם לדבר עם החיילים הנמצאים למטה.

הנחמה היחידה ביום חורף זה:  אחד הילדים לידינו מחזיק צרור נרקיסים יפים ורכים שצמחו בעקבות הגשמים האחרונים.

למרות שאין פעילות רבה ליד חומת ההפרדה ההולכת ונבנית, מכונת חפירה אחת עובדת, ויש גם מראה חדש:  מטריה במקום שבו שני חיילים אמורים לשבת ולשמור על החומה.  אך הם שוכבים על האדמה, מפטפטים.

12:30  קלקיליה

תנועה ערה לתוך העיר.  אין חיילים בבודקה, אבל אחד יושב במגדל התצפית לצד הכביש.

כביש 55

עזון פתוח, והעיירה נראית רדומה במיוחד בחג, שלא כמו נביל אליאס, אשר עובד, אך ללא רבים מן הכבשים שנראו שם לפני ימים אחדים בלבד!

קדומים.  רואים פלסטיק ירוק ליד מאחז המערה, ובנייה חדשה של בתים - רואים היטב בלוקים אפורים מבטון בצד הדרומי של כביש ההתנחלות עצמה.

דיר שארף.

כדי להוכיח כי חג היום, שערי מפעל "החביות" סגורים ונעולים.  רכבים בעלי לוחיות פלסטיניות וישראליות - ירוקות וצהובות - נכנסים ויוצאים משכם כל הזמן.  החיילים במחסום בוודאי תוהים מדוע, לכל הרוחות, הם שם, וגם אנו תוהות.

14:45  שער אפרים/אירתאח

אשנב אחד בלבד פתוח לבדיקות בתוך המסוף, למרות שפועלים ופועלות רבים חוזרים מעבודתם - אולי מוקדם מהרגיל, כי בסופו של דבר מדובר בחג.  אישה אחת מתלוננת כי גברים ונשים צריכים לעמוד יחד בתור אחד בקרוסלה היחידה הפועלת; אחרת מתלוננת על משך ההמתנה כאן, כבר שעה עכשיו, שעות אחדות בבוקר.  אנו יכולות לראות רק כי אשנב אחד בלבד פתוח בפנים, ושהדלתות המתקפלות לחלקו האחר של המתקן סגורות.  כנראה כי שיחת הטלפון שנהלנו עם המת"ק הביאה תוצאות, כי הכניסו את אלה שהמתינו בחוץ.  אנו עוקבות אחרי אישה עם מגש גדול של תות שדה על ראשה.  היא עוברת תוך שבע דקות בלבד - בדרכה הביתה, היכן שהוא.

14:55  הקרוסלה נעצרת - או, יותר נכון, שוב נעצרת, מספר הממתינים שוב גדל, אך הם עוברים כעבור זמן לא רב.  כאשר אנו גם עוזבות אנו שמות לב כי אחד מעובדי חברת השמירה הפרטית הבחין בנו, אותה חברה העוזרת להפוך לגיהינום את חייהם של הפלסטינים "ברי המזל" בעלי אישורי עבודה בישראל.