קלנדיה, יום א' 3.1.10, בוקר
05:15 קלנדיה - אי אפשר בשום אופן לומר על משמרת בקלנדיה שהייתה משמחת, אבל אפשר לומר שהייתה המשמחת ביותר מאז שהגעתי לשם לפני הרבה הרבה שנים.
מה שהיה משמח הוא שבשעה 06:45 יכולנו ללכת הביתה. האולם היה ריק, בתור לקרוסלה עמדו 2-3 אנשים והמעבר לחדרי הבדיקה ומשם החוצה התנהלו במהירות.
**בשעה 06:00 התקשרתי למת'ק כדי לבקש שיפתחו את שרוול
4 ותוך דקה השרוול נפתח, סיבה למסיבה לא?
**בשעתיים מ: 05:00 ועד 07:00 עברו במחסום 1602 אנשים. אמנם מספרית זה לא שונה משבוע שעבר שאז עברו 2300 אנשים בין 05:00 עד 08:00, אבל היה הבדל גדול בסדר, במהירות שהקרוסלות נפתחו, בכמות הגדולה של אנשים שנכנסו ודללו את התור לפני הקרוסלה הראשונה. לא שגעו את האנשים מקרוסלה לקרוסלה, לא היו דחיפות של צעירים, ואין ספק שהבדיקה בפנים נעשתה במהירות גדולה מכרגיל.
ברור שהפעלה כזו של המחסום מואילה הן לעוברים בו והן למפעיליו.
** החמוש מהחברה האזרחית נגש אלי ובאדיבות וחיוך שאל לשלומי!!
**פותחי המעבר ההומניטארי הגיעו בזמן וחזרו כלעומת שבאו כי בשעה 06:40 כבר לא היה עומס במסלולים.
לדעתי הסיבה לשינוי אינה מקרית אלא היא תוצאה של הביקור של סא'ל אורי מ' בשבוע שעבר במחסום בזמן המשמרת שלנו. נטע ע' והוא שוחחו ארוכות ובאופן רגוע והיא הצביעה בפניו על היתרון הפסיכולוגי עבור העומדים בתור בהזרמתם לתוך אזור השרוולים, למרות ששם עליהם לעמוד שוב בתור לקרוסלה, במקום לתת להם לעמוד באולם הקבלה ולטפטף אותם פנימה. האיטיות שבבדיקה כנראה לא נעלמה מעיניו.