אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום א' 7.2.10, בוקר

6:45 שיח' סעד

יום ראשון, הרבה ילדים בחופשה מבית הספר. בכניסתנו למחסום אנו פוגשות את מפקד המחסום שהיה נחמד אלינו מאוד לפני שבועיים- ועכשיו לא זוכר אותנו ומייעץ לנו לעמוד בצד הישראלי.

משיחות עם עם מספר אנשים וביניהם קצין במד"א, שמתנדב כבר 5 שנים, נאמר לנו שכשאנחנו לא נמצאות יש תור גדול יותר, והכל מתנהל יותר לאט.

7:20 סוואחרה

ביקור ראשון שלי שם, סוריאליסטי לחלוטין..

שוחחנו עם החיילים שנמצאו שם ( 2 או 3 ), ויש שמועות שהמחסום הולך להיפתח גם לרכבים. עוד למדנו שרשימת האנשים מהכפר שיכולים לעבור מונה בערך 600 איש ואישה.

8:00 מעבר הזיתים

 
אטרקציה במשמרת- בעודנו יוצאות מהאוטו לכיוון המחסום, הבחנו בשני שוטרים על שני סוסים מטופחים, הולכים הלוך חזור ליד החניה. העפנו מבט וראינו בערך 15 אנשים צעירים וגם מאוד מבוגרים "משחקים מחבואים" עם השוטרים. אחרי בירור קצר הבנו שאלה אנשים ללא אישור שרוצים להיכנס דרך פירצה בחומה.

לאנשים סיבות שונות, כתמיד ( אישה מבוגרת מבית לחם שצריכה להגיע לקופת חולים, צעיר בן 20 נשוי + ילד שמחפש עבודה, אלמנה עם 4 ילדים שמכרים הבטיחו לתת לה כסף בירושלים,  ועוד).

עברנו דרך המחסום ושוחחנו אתם, בעיקר שמענו את הסיפורים וחילקנו טלפונים נחוצים, והצטערנו שאנחנו לא יכולות לעשות יותר מזה.  

כשנכנסו חזרה שרוול אחד היה פתוח,  חיילת ממשטרה צבאית שלא הבינה את תפקידו ומשמעותו של הרמקול,
צווחה בקולי קולות.
   

9:00 שיח' ג'אראח

 
נאסאר נאווי כידוע קיבל צו הרחקה לאחר שהיה לו עימות עם קצין, מתנחל צעיר, ששלף על בנו את ה M-16 שלו, טען וכיוון. בהיעדרו, אשתו ממלאת את מקומו, הרבה ילדים ונשים באוהל, מרוצים מזה שלא נערכו מעצרים בהפגנות האחרונות.