קלנדיה, יום ד' 27.1.10, אחה"צ
15.15 ראינו, בכניסה לפני המחסום במסלול המכוניות לכיוון צפון, ביתן חדש עליו כתוב: "משטרה Police ".חיילי מג"ב העמידו במקום ג'יפ שהצר את הכביש. בודקים אישורים שונים, מסמכים של מכוניות וכדו'. עקב כך נוצרים מיד תורים ארוכים בכביש א-ראם ובכביש מ-443. נוצרים פקקים עצומים גם לכיוון ירושלים.
מעבר הולכי הרגל לכיוון ירושלים:
מן השלט של המינהל הקהילתי: שירות התעסוקה פתוח רק יום אחד בחודש לשעות ספורות.
מעבר מכוניות לכיוון דרום: אמבולנס של הסהר האדום מגיע לקחת חולה לשכם. עומד במסלול המכוניות הרגיל מחכה עשר דקות. אין לו זכות קדימה. מעבירים באלונקה, בקור, את החולה מאמבולנס לאמבולנס, ארבעה אנשי ביטחון עם רובים שלופים משגיחים על ההעברה, חייל קורא את המסמך הרפואי.
16.20 שני שרוולים פתוחים, עומדים כ-80 איש. סטודנט מביר-זית סיפר שהוא מעוכב שעות בתורים, חייל שם את רגליו על השולחן ודיבר איתו דרך הרגליים. "בירדן אני מקבל קצת כבוד אבל כאן זה הבית שלי". פעם הוא נלקח לחדר הפנימי ושאלו אותו: "האם אתה רוצה לעבוד איתנו? אתה מכיר מישהו מהחמאס?".
זמן המעבר 20 דקות. מסלול 2 נסגר. כששאלנו מדוע, אמרו לנו פלסטינים שהחיילת בודקת את החשמל, דהיינו את מכונת הצפצופים. ואכן, הפלא ופלא, שמענו צפצוף מן המכונה המגנומטרית למרות שאיש לא עבר.
חמש סטודנטיות מביר-זית עברו עם תעודה כחולה והמכונה צפצפה, הורידו את הבגדים ונשארו עם בגדים קלים למרות הקור (אם יש צורך להתפשט מפאת החשש הביטחוני, מן הראוי לחמם את המקום). היו מי שכבר הורידו את החגורה מראש ואף את הנעליים, והמכונה צפצפה בכל זאת. הבנות אמרו we laugh it off, אם לא נצחק זה יפגע בנו. הבנות חושבות שהחיילות מפעילות את הצפצוף.
אנחנו, לעומת זאת, עברנו עם הרבה מתכות עלינו, כמו בני ישראל בים סוף, ולא היה שום צפצוף. פלא טכנולוגי, האם המכונה מזהה יהודיות לפי הריח?