קלנדיה, יום ב' 6.12.10, אחה"צ
15:30, קלנדיה: כאשר הגענו למחסום פעלו רק שני מסלולים פנימיים וכך היה לאורך כל המשמרת. למרות זאת, לא נוצרו תורים ארוכים וכלל לא היה תור בסככה הצפונית, אולי בגלל שבאו פחות אנשים מפאת הקור וזרזוף הגשם. החיילת שישבה בבודקה ליד הכניסה לא נעלה את הקרוסלה כל אחה"צ. אולם גם כאשר המחסום פועל כביכול ללא תקלות, הוא מקום עצוב ודוחה, עם זבל נערם בכל פינה וריח חריף מאד של שתן.
בבואנו ראינו 3 בחורים עומדים במסלול 5, הכניסה למת"ק. סה"כ רצו לגשת לדואר אבל כיוון שלא פתחו להם את המעבר הם אחרו את המועד – הדואר נסגר בשעה 3:30.
פתאום הגיע עוד צעיר בלבוש קיצי, הולך ונשען על מקל. גם הוא פנה למסלול 5, למת"ק, כדי להוציא אישור לחזור לעזה אחרי ניתוח בטן. (הוא נראה ממש מסכן, יד אחת מחזקת במקל ויד אחת לוחצת על הבטן להקל על הכאבים.) טלפנו לחמ"ל לבקש עזרה והועברנו לחסן שחיש פתח והכניס את החולה. כעבור 10 דקות הוא יצא והאישור בידו.
בשעה 4:50 ראינו בחורה בתוך מסלול 4 מסתבכת עם השער המגנטי שכל הזמן צפצף אליה. בקור הירושלמי היא הורידה את מעילה ואח"כ את נעליה, אבל גם כשהייתה יחפה השער צפצף. בסוף היא הוציאה סיכה משיערותיה וזה פתר את הבעיה. נראה שהמכונות האלה לא מיועדות לשימוש נשים!
עזבנו את קלנדיה בשעה 5 וחזרנו לירושלים דרך ליל/ג'בע וחיזמה.