קלנדיה, יום ב' 2.5.11, אחה"צ
בסככה המתין המון רב, למעלה מ-30 איש, רובם מאזור בית צוריק ממתינים לחדש את הכרטיסים המגנטיים. לא נראה שמשהו זז. שאלנו כמה אנשים לגבי זמן ההמתנה ובד"כ נענינו שממתינים 5 עד 6 שעות (פני המשיבים הביעו ייאוש). טילפנו למת"ק. החייל שענה לטלפון הבטיח שכל מי שממתין בסככה יטופל (הממתינים לא כ"כ האמינו).
בסביבות 4, כאשר פתחו את השער בין הסככה למת"ק, הצליחה האישה שפגשנו קודם להיכנס לסדר את ענייניה ואנחנו חזרנו למחסום לראות מה קורה. בדרכנו החוצה פגשנו בשני בחורים שזה עתה הגיעו ורצו להיכנס למת"ק. לא חשבנו שיצליחו אבל הם קראו ל(אותו) חייל במעבר וצעקו שאחד מהם חולה וצריך להגיע לבי"ח. החייל ישר פתח את הקרוסלה.
במסלולי המעבר גברה בינתיים הצפיפות. ספרנו כ-20 איש עומדים בתור בכ"א משני המעברים.
בשעה 16:20, האישה שפגשנו קודם גמרה את עסקיה במת"ק ויצאה לסככת הכניסה, אבל בעלה עדיין היה כלוא בחדר הבידוק הפנימי. טלפנו שוב לחמ"ל ודברנו שוב עם שלומי. הבעל שוחרר כעבור 10 דקות אחרי המתנה של שעה. לפי מה שסיפר, החייל סתם החליט להתעלל בו. שימוש לרעה בסמכות.
עזבנו את קלנדיה קצת לפני 5 אחה"צ. חזרנו לירושלים דרך מחסומי ליל/ג'בע וחיזמה. התנועה זרמה ולא נצפו בעיות מיוחדות.