אבו דיס (הפשפש), סילואן, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום א' 30.10.11, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ענת טואג, נאוה ג'ני אלישר (מדווחת)
30/10/2011
|
בוקר

 

 

 

מעבר הזיתים – 6:20

המחסום עמוס, בקושי מצאנו מקום חניה במגרש החנייה הענק. בחוץ מחכים כ- 100 אנשים לפני הקרוסלה היחידה הפתוחה. בפנים פתוחים 3 מעברי בידוק. בערך 150 אנשים עומדים שם בתור בשלושת המעברים.

הגברים עומדים לפני הקרוסלה הצפונית, הנשים לפני הדרומית, אבל אין הפרדה ממשית בין תור הגברים לתור הנשים. רק פעם אחת נפתחה הקרוסלה הדרומית, של הנשים, אך לא נוצרת בעיה כיון שכשנפתח האור הירוק אצל הגברים הם מפנים מקום לנשים ולילדים.

 

מעבר הזיתים – 6:50

 

התור החיצוני כמעט ריק, בשעה 6:40 נכנסנו לכיוון הבידוק. במחצית השעה האחרונה נכנסו לבידוק 200 אנשים.

התור במעברי הבידוק מצטמצם במהירות. החיילת במעבר 3, קולה המחנך נשמע כל הזמן ברמה: "...תפסיקו לצפצף, תוציאו הכול מהכיסים..." – "...אני בודקת אותו, תזוזו אחורה..." – "...אימשה...תעבור..."

20 אנשים מחכים בתור מספר 3 לפנינו. הקרוסלה פתוחה כל הזמן והאנשים מווסתים את כניסתם על פי הלחץ בבידוק. סה"כ מהיר.

 

מעבר הזיתים – 7:00

 

עברנו את הבידוק. סה"כ 20 דקות לכל שלבי המעבר. בצד החיצוני מחכה לנו מפקד המעבר. שיחה קצרה ואנחנו עוזבות, משאירות מאחורינו מעבר ללא תור.

מפקד המעבר שפגש אותנו ביציאה דיווח על אירוע שקרה לפני שהגענו. אנשים מחברון נדחפו אל הקרוסלות, כמה אנשים נמחצו בתוך הקרוסלה, בלאגן. אנשי הביטחון נאלצו להסתכן ולהיכנס אל תוך ההמולה כדי לחלץ את הגברים שנמחצו. כמה מהדוחפים עוכבו. לא נעצרו, עוכבו, וישוחררו בקרוב.

 

סילואן – 7:30

 

"גן המלך בעיר דוד". הגן העתיד להיבנות כאן, כנראה על הריסות בתיהם של משפחות פלסטינאיות, נראה עדיין די חפור וחסר נוי. אבל מישהו כבר החליט שצריך לציין את המקום בו קטף דוד המלך וורדים בטיולי הבוקר שלו, לקול ציוץ ציפורים ומגע צפרירים.  על כן נגזר על מספר פלסטינאיות משכונת הבוסתן, להתאדות מבתיהם.

בהמשך הדרך ראינו חפירות שנועדו להנחת צינורות בטון עבים בקרקע. בעיית הביוב של תושבי הסביבה כנראה עומדת להיפתר.

 

שיח' סעד – 7:45

הילדים עברו מזמן בדרכם לבית הספר. אין עם מי לדבר.

ברחבה שמעל למחסום עומדים עשרה צעירים. אין להם אישורי כניסה לישראל וכנראה שגם לא יקבלו אישורים בעתיד. הם כלואים בישוב שלהם המונה כ 3,000 נפש עד שייסלל הכביש המזרחי לבית לחם או עד שיסתיים הכיבוש – מה שיבוא קודם. כואב הלב לראות צעירים חסרי אופק תעסוקתי, חברתי וכלכלי. בינתיים הם עומדים בתור ליד מכוניותיהם המיושנות, מצפים להולכי רגל שיבקשו הסעה בתשלום, ברחבי השכונה.