קלנדיה, יום א' 1.4.12, בוקר

ב- 05:30 התור השתרך אל תוך הרחוב. האנשים עמדו בתור ללא דחיפות וללא אלימות. החייל שישב בתוך התא הממוגן, האחראי על פתיחת הקרוסלות, ענה לברכת ה"בוקר טוב " שלנו, מחווה נדיר כשלעצמו. אם לא די בכך הוא עוד הגדיל לעשות ופתח את חלון ה"בונקר"בו הוא יושב להקשיב לנו, לראות אותנו, להתייחס אלינו.
ביקשנו ממנו לפתוח לעתים קרובות יותר את הקרוסלות, להזרים יותר אנשים לתוך הרחבה הפנימית ולו רק בשביל שירגישו שהם מתקדמים. לדבריו הם נמנעים מלהעמיס את הרחבה הפנימית מכיוון שאם פורצת שם מהומה אין להם גישה לאנשים ואין דרך להשתלט עליה. ההסבר נשמע הגיוני. אבל מה שבסופו של יום קובע הוא עבודה יעילה של החיילים שבודקים את האישורים והתעודות של האנשים.

כפי הנראה היה זה "יום טוב" מכל הבחינות גם החיילים שבדקו את התעודות, גם החייל שישב בביתן המוגן וגם הקצין שהגיע ב-06:15, כולם עבדו ביעילות וגילו רצון טוב. למרות שמספר האנשים היה רב כמו תמיד המעבר זרם ואנשים עמדו בתור בלי הפרעות.
לא ברור אם היה זה "יום של מזל" או של נסיבות נסתרות מעינינו, או אולי מדיניות חדשה , הייתי שמחה להאמין שהגרסה השלישית היא הנכונה. אשרי המאמין .