דיר שאראף (חביות), חבלה, מעבר אליהו, יום א' 6.5.12, בוקר

חבלה

06:45 השער סגור. הוא נפתח בשעה 07:00. זו כשלעצמה תמיהה גדולה, שכן אנו בפתחו של הקיץ. החיילים מתייצבים בפינות השטח בנשק בהיכון באופן בולט.

המעבר מתנהל באופן סביר. יותר מבעבר מגיעות מכוניות בצד הפלסטיני עד השער ומורידות אנשים. מעבר לשער ממתינים 20-30 איש.

07:15 מגיעים אוטובוס ומיניבוס של התלמידים. הם צבועים עתה באדום. הנהגים ניגשים לשער, אך אין מתייחסים אליהם במשך דקות ארוכות. בינתיים הילדים יוצאים מהאוטובוס ומתרוצצים מסביב באופן המסכן אותם. דליה מעירה לחייל בקדמת השער הישראלי שהעיכוב מיותר וכלי רכב, כולל עגלה רתומה לסוס, עלולים לסכן את שלום הילדים המתרוצצים. החייל דווקא נענה בנימוס. מיד אח"כ מתאפשר לנהגים להיכנס לאישור ולשוב לכלי הרכב שלהם כדי להכניס את התלמידים. אחד הנהגים אומר לנו: זה ככה כל יום אם אתם לא פה.

07:40 שיירות ארוכות מכיוון אלפי מנשה. התנועה איטית 2 שוטרים וחייל מנסים להכווין אותה.

מעבר אליהו

תנועה שגרתית. כ-20 איש ממתינים להיכנס (רובם לאלפי מנשה).

בצד ממתינים בו זמנית מתנחלים לטרמפ.

07:50 רכב צבאי מול עזון , ואח"כ גם מול תחנת קדומים ובצומת ג'ית, בשמירה על הטרמפיאדה.

דיר שאראף

08:00 הדרך המשובשת מאוד, כמו בכל השנים שעברו, עמוסה בכלי רכב, ביניהן מוניות רבות. ירדנו במכולת לברר מדוע אין ממשיכים לעבוד על הרחבת הכביש. להלן ההסבר: מדובר בתרומת כסף מגרמניה ובקבלן מחברון. העבודה הופסקה בהוראת השלטון הישראלי. ישראל השתמשה כאן בתירוץ שצריך להפקיד ערבות אסטרונומית בבנק ישראלי 100,000), ולפלסטינים לא ניתן לעשות זאת משום מה - עוד מנפלאות הביורוקרטיה של הכיבוש. לא חשוב כמה למה ואיך, בסופו של דבר המדינה הנאורה לא רוצה שיהיה כאן כביש דו מסלולי רחב ותקין, שמא ריבוי כלי הרכב בהוויה נורמאלית "יסכנו", את השליטה הישראלית. הכול נראה ונשמע הזוי. כמה חבל.

שבי שומרון

08:30 כמעט אין רואים כלי רכב. המחסומים ניצבים שם בהיכון לרגע שיחליטו שוב לעשות בהם שימוש.

ענבתא

08:45 מעבר חופשי ללא הפרעה