קלנדיה, יום א' 23.12.12, בוקר
05:20 מה הסיבה שהבוקר יש תור כל כך ארוך וכל כך איטי? בקור של הבוקר זה מראה קשה. הכל נראה מתנהל באיטיות. מהומה התחילה כשהתחלפו החיילים והחייל החדש לא פתח את שלושת הקרוסלות יחד, זה תמיד גורם לכעס גדול - של הפועלים ושלנו.
06:20 הגיע נציג המת"ק יחד עם השוטר. מגיעים לאולם מלא אנשים. דבר ראשון הם בודקים שחס וחלילה אין בתור ההומניטארי אנשים שגילם נמוך מ-60. בני ה-58 נשלחו לתור הרגיל. נראה לנו שזה התפקיד העיקרי של איש המת"ק, למנוע מבני 58 להתפלח לתור ההומניטארי.
אדם שביקש לעבור בתור ההומניטארי נשלח לתור רגיל כי טענתו לא התקבלה. הוא אמר שלפני שלושה חודשים נפגע קשה בגבו ויהיה לו קשה לעבור בקרוסלה הצרה שבתור הרגיל. אפילו הביא ניירות חתומים על ידי רופא לצורך זה. לנו היה ברור שהוא סובל מכאבי גב, כמו שברור לנו שכל פלסטיני חשוד כרמאי ושקרן וכל מה שהוא רוצה במחסום זה לעבור בשער ההומאניטארי ולא בזה שמיועד לפועלים!
לפי בדיקה של האקומנים לקח 50 דקות לעבור מהחניון עד ליציאה מן המחסום.
ניסינו לדבר עם השוטר ולבקש שכל שלושת הקרוסלות ייפתחו יחד ולא הצלחנו.
בסוף, אחרי שהלחץ פחת, השוטר דיבר איתנו.
האווירה קפקאית - אנו מדברות עם חייל על כך שהקרוסלה לא נפתחת והוא עומד על ידנו ורואה את אותה הקרוסלה ואומר שהיא נפתחת! וכך גם במקרה דומה של מדידת זמן, כאשר לחייל ולנו יש שעונים שמראים אותו זמן והוא דבק בגרסת הזמן "שלו". עוד חוויה מתסכלת כשאנחנו מנסות לבקש עזרה בדבר שניתן לעשות. הרי אנחנו לא מבקשות מהחייל לסיים את הכיבוש ...