עאנין, יום ב' 19.8.13, בוקר

06.10 מחסום חקלאי עאנין

אנשים החלו לצאת רק עתה. המעבר מתנהל בחלקו התחתון של המחסום בצד הכפר עאנין. קצב המעבר מהיר , ומה הרבותא? אנשים מגיעים ללא שקיות ללא מזון או שתייה , והבדיקה מתמקדת בזהוי באמצעו האישורים .

רוב העוברים הם צעירים בשנות העשרים.  במעבר הם מקבלים מספר אותו יזכירו לחיילים בחזרה לכפר.

איש צעיר עןבר עם שני ילדיו הקטנים, בשיחה הוא אומר  שלקח א הילדים על מנת, להראות להם את המטע, לבלות במטע הזיתים , לעדכן אותם שזוהי אדמתו- אדמתם. שידעו ולא ישכחו!!!

כמה עשרות עוברים וביניהם 5  בעלי טרקטורים. א. אינו עובר היום. האיש שחלקת הזיתים שלו בגודל של 120 דונם והיא  משתרעת ימינה מהשביל המוביל למחסום , האיש  החרוץ הזה – המגיע למטע  באופן  קבוע:  האישור שלו הוחרם , ואין איש יודע מדוע. במשך שלוש שנים הוא עובר לשדה שאותו הוא מעבד בעצמו , לאחרונה ביקש וקיבל לעבור גם ממחסום טורה ,אבל ללא הטרקטור . למרות נסיונותיו לרשום את הטרקטור כפי שרשום במחסום עאנין . כך, הוא מגיע עם הטרקטור , משאיר בטורה ויוצא לאדמתו וחוזר ברגל דרך טורה. מעשה שגרה שלוש שנים הכרנו אותו , מנסה להתמודד עם הפרות מעין סהאלה שמחבלות בזיתים שלו, לגדל ירקות בשולי המטע שלו ללא הצלחה.

בשבוע שעבר עבר במחסום טורה, ומעברו נרשם ידנית על דף באין מחשב. אתמול ביקש לעבור והאישור הוחרם על ידי  חיילים או איש המתק. היום , ניסה את מזלו והגיע לעאנין לבקש לעבור. פיתיאן אמר שאינו רשאי , האיש שאל אם עליו להגיע למתק על מנת להנפיק אישור חדש- אף שטרם פג תקפו של הישן, פתיאן אמר לו שאין צורך- יודיעו לו. מ. שאל מתי יקבל את האישור המחודש  פ. ענה : "אולי בעוד שבוע אולי בעוד שבועיים, אולי בעוד חודש אולי בשנה הבאה. ואולי לא תקבל בכלל " כך לדבריו כל הנסיונות לברר מדוע – לא צלחו.

והוא סיים את הסיפור שלו- שלוש שנים אני עובד. "אם היו תופסים אותי:  'בחוץ' לא הייתי אומר כלום. אבל ככה-  זה כואב לי".

07.00  מחסום ברטעה ריחן

חמישה טנדרים ממתינים ותוך רבע שעה מוזמנים לעלות לבידוק סחורה. יחסית – פועלים מעטים מגיעים אך  נבלעים  במהירות.

נהגים מספרים לנו על קושי במעבר במחסום יעבד/דותן. חיילים מגיעים ב07.00  או מעט מאוחר יותר , ובודקים בקפדנות מסמכים ותעודות של נהגים. נוצר טור ארוך של ממתינים אבל חיילים אדישים. בודקם בנחת, כך עד השעה 20.00 ואז שוב המעבר פרוץ

אתמול הגיע למחסום  א.נ. נהג מונית מברטעה שעובד ב"תחנה" בקצה השרוול,  ושומו שמיים: צפר בחוסר סבלנות בזמן ההמתנה בתור. כעונש על חוצפה בלתי נשלטת זו נאזק בידיו  , כיסוי פלנלית נקשר לעיניו והוא נזרק אל דרך עפר שם ישב והמתין שעתיים עד שחיילים שחררו  אותו לדרכו.

ביעבד- מחסום כלי הרכב סגור בגלל זריקת אבנים , 30,000 תושבי הישוב נתונים לגחמות חיילים המענישים אותם בשל כך . לא עזרו הדיבורים וההבהרות עם ראש העיר. כדי לצאת מהישוב ברכב על הנהג להקיף את הישוב ולעבור במחסום דותן/יעבד.  אותו נהג מספר שכדי למנוע קיצור דרך: מעבר דרך המטעים דחפור ערם תלוליות עפר על שבילי הנסיעה.

כך נלחם צהל הגדול החזק והנאור בתושבי כפר המתנגדים לכיבוש, בילדים זורקי אבנים , כך שומר על בטחוננו, לתפארת מדינת ישראל ולכבודה .

07.30 עזבנו בדרכנו לבית חולים עם עלי