ג'יוס, כפר ג'מאל, עזון, פלאמיה, יום ד' 2.10.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רבקה ש. דפנה א. שרה'לה ע. דבורקה א. (מדווחת)
02/10/2013
|
בוקר

 עיקר המשמרת היה המפגש עם צעירות וצעירים ערניים וחביבים מאוד, במועדון בנבי אליאס. היה משהו מרענן ומשמח בפגישה. זו פעם ראשונה שנתקלנו בקבוצה שיש לה לגיטימציה לפעול ביחד בנים ובנות צעירים. שנית, גילינו (בעזרת דפנה שקוראת ערביתinfo-icon ותרגמה את הכתוב) שעל הקיר במועדון תלויים פלקטים, אחד מהם הוא כרזה של ארגון "דיאלוג" הפועל להבנה בין עמים, והשני ציור של אישה מביטה למעלה ומושיטה יד לחדור את 'תיקרת הזכוכית'.

 

נבי אליאס -   ב-10.00 היגענו לכפר על פי תיאום עם וויסאל, רכזת מועדון הנשים שם. מאחר שברשות הפלסטינית כבר חזרו לשעון החורף הנשים עדיין לא הגיעו, והחלטנו לשנות את הסדר ולהקדים סיור בכמה כפרים באזור לפני המפגש המתוכנן. 

בעזון- השער הצהוב פתוח; בפלאמיה השער להולכי הרגל פתוח, החייל בעמדה אישר לנו שגם שער הרכבים פתוח כשצריך. המקום ריק, כנראה בגלל השעה שבה היגענו. עברנו בג'יוס ובכפר ג'מאל. לא ראינו רכבים צבאיים. הרחובות ריקים.

11.30 חזרנו לנבי אליאס ולשמחתנו חיכו במקום כ-8 נשים צעירות, וגם הפתעה - שני בחורים צעירים שהתיישבו עם כולנו מוכנים למפגש. הבחורים גרים בעזבת טביב, אבל כולם (למעט צעירה שאך סיימה את לימודי התיכון), לומדים באוניברסיטה הפתוחה בקלקיליה ובטול כרם.                     כעבור מספר דקות הופיע גם חוסן, היועץ הכריזמטי שאיתו נפגשנו לפני כשלושה שבועות,  ושתמך בהתקשרות שלנו עם הנשים. נראה שהוא בא היום כדי לתת עוד חיזוק לנוכחות שלנו במקום, והוא כנראה גם זה שיזם את שילוב הבחורים עם קבוצת הצעירות. זה היה מפגש נדיר ומרנין!                  

הסתבר שהפגישה איתנו נקבעה ליום שבו התקיימה במועדון גם סדנא בנושאים אחרים, והמנחה השתתפה איתנו בשיחה.  וויסאל הסבירה שחלק מהנשים בכפר לא יכלו להגיע למפגש כי במשפחתן כבר החל המסיק.

כמו תמיד במפגש ראשון היצגנו את מחסוםווטש ואת עצמנו, וכן את מה שדוחף אותנו להכיר אותם ולרצות לפעול במשותף. שמענו מהם על לימודיהם ועיסוקיהם; רובם לומדים או סיימו את האוניברסיטה הפתוחה, ולרובן אין היום עבודה והן פעילות במועדון בהתנדבות בסיוע לרכזת ולנשים אחרות שמשתתפות בפעילויות. שני הצעירים גם הם פעילים חברתיים בהתנדבות. היה מעניין שכולם ציינו בגאווה את העובדה שהם פועלים בהתנדבות.