קלנדיה
05:00 הקור חודר. מרגישים את הקור בכל חלקי הגוף. כבר היה תור ארוך—עד החניון-- לכניסה לקרוסלות. החיילת בתוך האקווריום (מת"ק
) פתחה רק אחת הקרוסלות כל כמה דקות, למרות שכל שלוש הקרוסלות היו צפופות, דבר שגרם לעובדים בקרוסלות 2 ו-3 אי-סבלנות ומתח. רוני ביקשה מן החיילת לפתוח את כל שלוש הקרוסלות ולהכניס פחות אנשים כל פעם. מבחינת פסיכולוגית, העובדים ירגישו שיש התקדמות לכיוון שערי הבדיקות. לזכותה, החיילת הקשיבה לרוני ופתחה כל שלוש הקרוסלות.
שמנו לב גם שרק 3 שערי בדיקות נפתחו. שער 4 הופעל רק אחרי שרוני דיברה שוב עם החיילת וסיפרה לה כמה התור בחוץ התארך. השער החמישי לא נפתח לגמרי.
בינתיים, התור הלך וגדל עד שבין השעה 05:30 עד 06:30, התור התארך כמעט לכיכר התנועה מעבר לחניון. הרגשנו את המתח והלחץ שהעובדים התחילו לבטא (ראו סרט הווידיאו המצורף). רוני התקשרה לקו ההומניטארי של המינהל האזרחי כדי להתלונן על כך שרק ארבעה מחמישת שערי הבדיקות נפתחו ומיד בן-אדם בקו העביר את השיחה למח"ל (מטה של המשטרה). השוטר ענה שהם עושים ניסיון: פתיחת רק ארבעה במקום חמישה שערי בדיקות בקלנדיה. רוני ספרה לו שאפילו סגירת שער בדיקה אחד בקלנדיה, היא דבר בלתי נסבל בגלל מספר האנשים העוברים את המחסום יום יום. בתוך זמן קצר, גם השער החמישי נפתח.
06:00 השער ההומניטארי נפתח וכל אלה שהגיעו, עברו תוך כמה דקות, פרט למקרה אחד לא נעים. בן-אדם מבוגר ניגש לשער ההומניטארי וביקש לעבור למרות שלא היה לו אישור. הוא עבר ניתוח רציני לפני זמן לא רב והוא אפילו הראה לחייל את הצלקת הארוכה על הבטן שלו. היה ברור שזו צלקת תריה. האיש אמר שהוא פחד להיכנס לתורים של הקרוסלות מפאת הדוחק והדחיפות. החייל סירב להעביר את האיש וכששאלנו למה, החייל ענה: "אני לא רופא. איך אני אדע מה קרה לו?" (ברוך הבא לשער ההומניטארי.)
היום, השוטר השתלטן ,מ., היה בתפקיד. הוא לא מדבר עם אנשים, הוא נובח. כתבנו על השוטר כמה פעמים: הוא מייצג את הפנים המכוערות ביותר של הכיבוש. אנו מתביישות שהוא באחריות על החיים של אלפים בני אדם; הוא לא מסוגל להתייחס באפן אנושי לאנשים העוברים בקלנדיה.