עופר - יידוי אבנים, גזר דין
12.11.12 ו-14.11.12
שופט: רס"ן אמיר דהאן
תובע: סגן אבישי קפלן
סנגור: עו"ד טארק ברגות בשם עו"ד חאלד אלאעראג' שהיה חולה
עוד שלוש מערכות במשפטו הבלתי נגמר של מאלכ מחמוד עלי עלאמה
ביום ב', ה-12.11.12 שרתה אווירת קוצר רוח על אולם בית המשפט. התובע הצבאי הגיש את הסיכומים כפי שהובטח, מאלכ התלונן שכבר שלוש פעמים הוא הובא לעופר וכל פעם דוחים את הדיון, דודו, יוסף עלאמה ביקש שאולי אם אפשר שבית המשפט יקבל את החלטתו בהעדר בא כוחו (הסנגור), כי כל פעם דוחים את הדיון ואולי גם בפעם הבאה ידחו.....
ועו"ד ברגות הבטיח מפי עו"ד אלאעראג' שביום רביעי שלאחריו (ה-14.11) יהיו סיכומים.
ועל כן נדחה התיק לעוד יומיים.
אחר הדברים הללו הסביר השופט שבכל זאת, לטובת הנאשם כדאי שיוגשו טענות הסנגור, כי עד היום ניהל אלאעראג' את התיק בלי ויכוח על העדויות שנגבו במשטרה - אלה שהפלילו את מאלכ וגם הודאתו שלו בחקירה. לכן יש עדויות כנגד הנאשם ועל זה אין ויכוח. כעת צריך עורך הדין לבוא ולשטוח את טענותיו. אם לא יעשה כן – יישארו העדויות המפלילות בלי מענה.
לב התיק, אמר השופט, הוא מצבו של הנאשם, החוק מגבה אותי לשמור על הגנתו וצריך לחשוב מה החשש להגנת הנאשם והאם היא נפגעת מכך שהסנגור דוחה את המשפט. אם לא יגיע ביום ד' להגיש את הסיכומים, לא נחכה לו לנצח. כל עוד לא שמעתי את סיכומי הסנגור, אינני יכול להחליט. הרי יתכן שיש לו טענות שעוד לא שמענו.
14.11.12
משקיפות: חיה אופק, חוה הלוי (מדווחת)
שופט: רס"ן אמיר דהאן
תובע: מוע'ירה סרחאן
סנגור: חאלד אל אעראג' (נשען על מקל)
אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
ביום ד' ה 14.11.12 בא עורך הדין לאולם וטען את טענותיו. בכל הטענות הללו לא נשמעה הטענה שהנאשם מפגר, שהוא לא הבין את השאלות שנשאל בחקירה ואין משמעות להודאתו בזריקת האבנים. לא נזכר המעמד (שדיווחנו עליו בדוח הקודם), שבו הבין השופט שמאלכ אינו מבין את השאלות ואינו מסוגל להשיב עליהן. לעומת זאת הוזכרו כמה פעמים הדוח של החלטת ועדת האבחון גם האנרגיה הקינטית והאנרגיה הפוטנציאלית. דוח ועדת האבחון הוא סודי אבל הסיכום שאליו הגיעה הוועדה הוא גלוי ונזכר בסיכומי התביעה. הוא אומר שהליקוי בכושרו השכלי איננו כזה שפוטר אותו מאחריות פלילית.
שאלה גדולה עולה מתוך הסיכום הזה. קודם כל האם הוועדה באה אל האבחון כאל לוח חלק או שהם ידעו שהם צריכים להחליט בנוגע לאחריות הפלילית של צעיר ערבי שזרק אבנים ושזו עבירה ביטחונית? ואם הם ידעו - מה חלקה של הפסיכולוגיה והמדיצינה לעומת חלקה של השקפת העולם הפוליטית בהחלטה של חברי הוועדה?
וגם, חזרה אל הכותרת, שמענו דיון מאלף בשאלת האנרגיה הקינטית והפוטנציאלית וזה תוכן הסוגיה: אם אדם עומד וזורק אבנים אל מטרה נייחת הוא מפעיל בכך אנרגיה פוטנציאלית והתוצאה של פגיעה כזאת היא לא כל כך נוראה. אבל אם מישהו זורק אבן מתוך רכב נוסע אל רכב נוסע אז הוא מפעיל אנרגיה קינטית והתוצאות של דבר כזה יכולות להיות קשות מאד. ומאלכ הביש מזל נפל לתוך ההגדרה השנייה והמסוכנת של זריקת אבנים מתוך רכב נוסע ולכן אשמתו גדולה יותר. לנוכח המציאות הידועה לנו של בחור מפגר שישב במושב האחורי של מכונית שממנה נזרקו אבנים - הדיון וההבחנה בין סוגי האנרגיות השונים מגוחך שבעתיים. בכל אופן התובע סבר ששלוש שנות מאסר למאלכ הוא עונש הולם, כי, כך הוא טען ברצינות, מאלכ היה היוזם של הפיגוע ואשמתו גדולה שבעתיים.
השופט קרא את נוסח החלטתו שכבר נכתב עוד קודם. מאלכ הורשע בסעיף האישום של זריקת אבנים משום שבכל המשפט לא נשמעה אף פעם הטענה שזה לא נכון. עורך הדין הזכיר שוב את המפליל, שגם הוא, כך התברר, קליינט של אלאעראג', ומשפטו עוד לא נגמר.
בחוץ כבר היה חושך כשיצאנו מהאולם.
18.11.12
משקיפה: חיה אופק
מערכה אחרונה –גזר הדין
בטיעוני התביעה לעונש חזרה האנרגיה הקינטית לתפקיד הראשי תחת ההגדרה ש"טכניקת ביצוע זריקת האבנים מסוכנת יותר מאשר זריקת אבנים "רגילה" משום שהיא יוצרת הפתעה גמורה לרכב הנפגע והפתעה זו עלולה לגרום לסטייה מנתיב הנסיעה ולהביא לתאונת דרכים". עוד אמר התובע כי "על פי הראיות ועל פי מראה עיניים בבית המשפט מבין הנאשם היטב את הנעשה סביבו והיה מודע היטב למעשיו ולחומרתם ואף לפוטנציאל ההרג שלהם".
נו??? אז אני שואלת אתכן. בשביל מה היה צריך לשלוח את מאלכ לאבחון אצל פסיכיאטר ואחר כך אצל ועדה אחת ואחר כך אצל עוד ועדה אחת? הרי מספיקה טביעת העין המצוינת של תובע צבאי, רק על פי מראה העיניים, כדי לקבוע את מצבו השכלי והמנטלי של מאלכ. מכל מקום, אבחנתו המלומדת בנושא שאין לו שום מושג בו, עברה בלי שום הערה מצד השופט.
הסנגור טען כי יש להקל בעונשו של הנאשם. בין הטיעונים הוזכר דוח ועדת האבחון, מצבו הנפשי והשכלי של מאלכ, גילו הצעיר, עברו הנקי, האנרגיה הקינטית ורמת הענישה המקובלת.
עקרונות מנחים כלליים בשיקול הדעת לעונש
בין העקרונות הללו נאמר בין היתר כי "... בית המשפט צריך להתייחס בצורה שונה ליידוי אבנים על רכב אזרחי נוסע... לא כל שכן ליידוי אבנים המתבצע באמצעים טכניים מחוכמים המגדילים את פוטנציאל הפגיעה...."
להזכירכן, האמצעים הטכניים המחוכמים הללו הם זריקת אבנים.
אחר כך חזר השופט אל האנרגיה הקינטית, תאר אותה, הסביר את הנוסחה (מחצית מכפלת המסה של גוף בריבוע מהירותו) וכו' וכו' - אבל גם הוא הזכיר את עברו הנקי של הנאשם ולאור כל אלה גזר על מאלכ 11 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, 24 חודשי מאסר על תנאי ולא הטיל עליו קנס כספי.
במשך 9 חודשי מעצרו של מאלכ הרהרנו כמה פעמים האם הועלנו או הזקנו לו בכך שאמרנו לבית המשפט שהוא מפגר. אלמלא כל עניני האבחון בוועדות השונות הוא כבר מזמן היה בבית.