ענאתא-שועפאט, קלנדיה

בקלנדיה:

כולם מדברים על מגרש החנייה שחסום בפני רכבי הפלסטינים ומשבש את שגרת החיים המשובשים גם ללא השיבוש הזה כבר למעלה מחדשים.

מדברים על הפגיעה בפרנסה, על איבוד הזמן, על הפקקים הבלתי נסבלים, על הצורך להפקיר את המכוניות בצדי הדרכים או בסמטאות הצרות של מחנה הפליטים ושואלים: "מתי יזיזו את האבנים?"  או: "למה לא פותחים?" ויש שחוששים ש:"אולי זה כבר לתמיד?"

הקשים  מכל הם תיאוריו של הנהג שמסיע חולי סרטן מהגדה לטיפולי כימותרפיה והקרנות בבית החולים אוגוסטה-ויקטוריה וחזרה. האיש מספר על הסבל שנגרם לחולים שצריכים לרדת מרכב ההסעות לפני המחסום ועל הדרך שהתארכה כי הוא, הנהג, לא יכול להסיע אותם עד הכניסה למחסום. על הליכתם בשמש הקופחת (רופאים אוסרים על מקבלי הקרנות לשהות בשמש) וכל צעד נוסף מגביר את כאבם ומחליש את גופם. אבל בייחוד קשה להם אומר האיש, כשהם חוזרים מהטיפולים כשגופם מרוקן מכוחות והם הולכים וכושלים עד לרכב שנאלץ לעמוד במרחק משמעותי.

"למה עושים את זה?" הוא שואל, "כמה כבר יש לבן-אדם לחיות? – למה לא נותנים לו לחיות את מה שיש?"

"רק מגדילים את השנאה, כל הזמן מגדילים את השנאה" אמר מכר ותיק שהיטיב להגדיר את המציאות.

השנאה הזאת שרק גדלה לא תפחת גם בלב הצעירים שנתפסו בידי שוטרי מג"ב כשהם קופצים מעל חומת ההפרדה כדי לעבוד בירושלים והובלו למחסום וגורשו בבושת פנים. וגם לא בלבו של הרוכל שיושב במקום מבקר עד ערב ושמח שיש בתי שימוש חדשים עם דלתות כחולות בוהקות וראה קצין יוצא ממתחם המחסום והציע שישאירו בידיו את מפתחות הדלתות והוא יהיה אחראי ונענה בגסות לב וקול, "אתה אחראי רק לילדים שלך".

האמת שקשה לדעת מה באמת יש שם מאחורי הדלתות הכחולות. כי גם אם אמנם הותקנו אסלות וחוברו למיכלי שטיפה וקובעו גללי נייר ושאר אביזרים, הניסיון מלמד שהפלסטינים שנזקקים לנקביהם לא יזכו להשתמש בהם.

כפרי פוטיומקין במחסום קלנדיה.

בשועפאט:

בגלל שוטרי מג"ב שעמדו על יד ומול בית משפחת אבן-ח'דיר בשועפאט עצרתי.

חוסין אבו-ח'דיר הראה לי את האנדרטה שהקימה המשפחה לזכר מוחמד ילדם שנחטף ונשרף וסיפר שבאו מהמשטרה והורו לו לפרק את האנדרטה או שהם (השוטרים) יהרסו אותה.

חוסין ענה שאם הם יהרסו אז כל בני המשפחה יבואו באמצע הלילה ויבנו אחת גדולה באמצע הרחוב - על הפסים של הרכבת הקלה.

השוטרים הלכו ועוד לא חזרו. מה שלא אומר כלום לגבי הכוונות שלהם.

ואני חושבת שאם ישובו ויהרסו - אני רוצה להיות עם בני משפחת אבו-ח'דיר ולצדם.

לשאלה מה הסיבת לנוכחות המסיבית של שוטרי מג"ב במקום אמר חוסין: "בגלל שהרגו לנו עוד ילד, הילד מואדי ג'וז, הם מפחדים שנעשה בעיות".

הסיפור על דרישת המשטרה התפרסם בעקבות סטטוס שלי וחגי מטר שביקש את תגובת המשטרה נענה בבוקר ש"בעיתוי הזה" אין כוונה להרוס את האנדרטה. התגובה השתנתה ככל שעבר הזמן. האחרונה מופיעה בכתבה:

http://bit.ly/1nFkoAc (בעברית)

ויש גם באנגלית:

http://972mag.com/police-threaten-to-destroy-memorial-for-slain-palestinian-teen-muhammed-abu-khdeir/96447/

את הכתובת שעל האנדרטה תרגמה לבקשתי חברה והוסיפה הסברים:

אני מתרגמת לך לפי שורות בתמונה.... * אל-פאתחה (היא הסורה הראשונה בקוראן) * בשם האל הרחמן והרחום (כמו בס״ד אצל היהודים) * כאן נחטף, נהרג ונשרף * שאהיד השחר, הילד * מוחמד חוסיין אבו ח׳דיר * על ידי קבוצה של * פושעים ציונים * בתאריך 02.07.2014 * 4 רמדאן 1435 (תאריך לפי הלוח ההג׳רי של המוסלמים * לאלוהים ולו עוד נשוב (יעני כמו יהיה זכרו ברוך)