ארתאח (שער אפרים), בורין (יצהר), עזבת אלטביב, עזון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
צביה ש', רחל א' (מדווחת)
07/12/2014
|
בוקר
5:00 – מחסום ארתאח. מגרש החניה בעבודות שיפוצים ולכן כל הרכבים של ההסעות ממלאים את הכביש והשטח סביבו. צפוף וקשה להגיע לחניה נורמלית. אבל רואים את ערמות האקרשטיין שמתכוננות לרצף את השטח...יש למה לחכות. המון בלגן. המון פועלים.
בצד הכניסה למתקן חידוש מרענן: הקול שבוקע מהרמקול הוא של גבר בעל מזג נינוח. הוא מדבר אל הבאים כמי שנמצא לטובתם. להקל עליהם את הכניסה. "אחד, אחד, תסתדרו בבקשה, בואו, לא חייבים להניח את התיק. מה יש לך בתיק" מדי פעם משלב מילים בערבית של תלמיד חדש, אבל נבון. האמת, לדעתנו זה שינה את האוירה הכללית. גם פתיחה וסגירה של הקרוסלה היתה הגיונית. מווסתת ולא סתמית. כמה שזה נשמע אידיוטי.  למרות זה, המון המון פועלים נדחקים כרגיל. אין סימן להמשך עבודות הכנת המסלול החיצוני. 
ככלל, שמענו שגדלה המכסה ויש עוד כ-8000 פועלי בניין במעברי הגבול לישראל. כך שזה משפיע על כמות הנכנסים ולא ברור אם נפתחו יותר חלונות עקב השינוי הזה.
בשעה 6 אנחנו עומדות בצד היציאה מהמחסום ופתאום יש עצירה. סוגרים קרוסלה . הפועלים שבפנים מתכנסים פנימה. סוגרים דלתות. כ-20 דקות לא נפתחות הדלתות. וגם אחרי שמתחילים לצאת מחדש, אף אחד לא יודע להסביר לנו מה קרה בפנים. מישהו אומר שאולי חיפשו מישהו.
ב6:30 אנחנו עוזבות.
נוסעות בכביש 557 מזרחה, מתחברות ל-57 – 60 לבורין. מברכות את מוניר לרגל לידת ביתו השניה. האויר נקי. רואים מצויין את יצהר וברכה למעלה מתפשטות על הגבעות.
יש ג'יפ צבאי שחונה מעל הכביש בחוות גלעד, בדרכנו לעזון, שוב השער הראשי סגור וקבוצת חיילים עומדת בכניסה. שער בעזבת אלטביב פתוח.