אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד

06.30 – 09.00

שייח' סעד, מעבר הזיתים, ענאתא

הכביש דרך ג'בל מוכאבר נראה ריק, פחי האשפה, המרוקנים רק בימי חמישי, עולים על גדותיהם. כשהגענו לשייח' סעד, פנינו ימינה וירדנו, לאורך כביש הביטחון  למגרש החניה . מכוניות בודדות חנו בחלק של המגרש שכולו מוקף בחומה גבוהה. המחסום נראה נטוש אבל היו בו כנראה חיילים שכן מעט האנשים שירדו דרכו היו צריכים להציג את ניירותיהם. אלה שירדו ברכו אותנו. כמה פלסטינים מועסקים בבניית הקומה השנייה של מה שיהיה המחסום ה"מיופה", ההתקדמות נראית מועטה. המשכנו לאורך הדרך האמריקאית שגם היא הייתה ריקה למדי והנסיעה בה קלה. כשהגענו לדרך יריחו ירדנו בה לכיוון אבו דיס ופנינו ימינה אל מלון הצוק (קליף). המלון נטוש ונראה כאלו לקראת הריסה, רק הקירות עדיין עומדים וסביבם גדרות תיל גבוהים. לא היו חיילי משמר הגבול והשער להתנחלות היה פתוח למשעי, רק שלט של "אין כניסה" התנוסס מעליו ולצדו שלט המורה כי רק לרכבים מורשים מותרת הכניסה.

כשהגענו לפשפש יצאה ממנו מכונית של משמר הגבול, שער המנזר היה סגור, גן הילדים כנראה סגור לרגל חופשת הקיץ.

במעבר הזיתים חנינו קרוב לשביל המוביל לנקודת התצפית ולאתר הארכיאולוגי, איש לא עצר בעדנו. בכיכר נעשות הכנות לגינון, כולל מערכת של טפטפות. המראה מלמעלה על מערכת הכבישים ועל החומה שבנייתה הושלמה, מרשים. רועה ועדרו לא הופרעו אבל לא נראה שיש לכבשים אוכל רב במקום. מעטים מאד עברו במחסום ועלו על האוטובוס שציפה להם.

כל החנויות בכניסה לענאתא היו סגורות; רמדאן? או שביתת המסחר עליה הודיעו? כבר אין כל פתח בחומה העוטפת את השכונה. רק מעט מאד מכוניות עברו במחסום וכמעט שלא הולכי רגל.