ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן, עאנין

ב 13:00 אני אוספת מרמב''ם זוג הורים עם תינוקת, הם לא דוברי עברית ואני לא יודעת ערבית, אבל אנחנו מסתדרים. הם מברטעה המערבית, הישראלית. בין שתי הברטעות אין גבול מסומן אבל כולם יודעים איפה הוא. החלק המערבי, במושגים שלנו, צנוע, חסר פיתוח תשתית, אין תחבורה ציבורית.

לזוג שאספתי יש חמישה ילדים, שניים יוצאים לקראתנו, חמודים וידידותיים, יחפים שניהם. היום קר. מראים לי את המכונית המשפחתית, אבל אין כסף לתיקון. ה''אלטע זאכן'' שהבאתי מתקבלים בשמחה.

אני ממשיכה דרך ברטעה המזרחית, צפיפות והזנחה.

אנו נפגשות בחנייה העליונה במחסזום ברטעה וממשיכות.

15:00 מחסום עאנין

ממתינים 4 טרקטורים עמוסים בדברים שאף אחד אחר לא רוצה בהם. ''הכול בסדר'', חיילים ''בסדר''.

15:25 מחסום טורה – שקד

כמה מכוניות עוברות לכיוון הגדה, ריק, שומם ומיותר.

15:40 עזבנו את המחסום.

16:00 מחסום יעבד – מבוא דותן

המעבר חופשי, אין חיילים.

16:15  מחסום ברטעה - ריחן

חוזרים לגדה עשרות פועלים, ממהרים, הצעירים אפילו בריצה ובצחוק, מברכים אותנו. מכשור הבידוק תקין וזה משמח את כולנו.

17:00 עזבנו.