קלנדיה

עוד יום שישי בו אין עזרה מהמת"ק והתורים ארוכים ונשים וגברים מבוגרים וזקנים עומדים זמן רב צפופים ומיואשים 
הגענו כרגיל בתשע. ריח עז של שתן עומד באוויר, במיוחד באזור של קצה הסככה ("הטרמינל" יעני). לכלוך רב. אבל...הידד! דלתות השירותים פתוחות. לא עשינו ביקרות הגיינה, מקוות שאכן הם ראויים לשימוש.
את פנינו קידמו שלושה תורים ארוכים עד לקצה הסככה. מאחורי הקרוסלת כל העמדות פתוחות. בעמדת הבוטקה חייל חדש שעדין לא נקעה נפשו מחסרי העונים שבתור (כך נדמה) .  אבל אין באפשרותו לעשות דבר פרט להיות עירני ולשחרר את הקרוסלת מהר ככול האפשר ולהסביר למתדפקים על הגדר שאין לו יכולת לעזור להם.
פעילים זרים שפגשו ספרו לנו שכבר בשעה שמונה , כשהם התייצבו, היה עומס כזה. לשעה קלה הפציע נציג מת"ק ונעלם. 
כמובן - אין תור הומניטרי. יום שישי. אין לדעת הצבא צורך בכזה. מתחילות בעבודת הטלפונים למת"ק. אבל - אין קול ואים עונה. פשוט לא עונים. מצלצלות שוב ושוב. בנתיים, תחת הסככה: אנשים חולים ממהרים לבדיקות בבית חולים ומפחדים להיתקע שעות בתור, אחות ממהרת לעבודה, אב עם אישור של סוחר מוחזר כי היום יום שישי, גבר ושתי נשים שגילם מעל 60 ו65 מוחזרים כי הם "מנועים". אישה עם קוצב לב מבקשת את התור ההומנטרי... ומספרת לנו כי כשהיא צריכה לעבור בתור הרגיל החילים לא מזהים את הכרטיס שלה, שמשחרר אותה מבדיקה אלקטרונית ומעקבים אותה עד שנמצא קצין מוסמך. עד שעה. כשמאחריה נוצר פקק וצעקות. אבל אנחנו כאמור לא יכולות לסייע ואין נציג מת"ק (יום שישי, כבר אמרנו). יש סדר.
רוב התור מורכב, כרגיל בימי שישי, מאנשים מבוגרים היוצאים לתפילה. נשים כבדות בשמלות רקומות, גברים נשענים על מקלות הליכה. 
אם המת"ק לא עונה  (ומנסיוננו - גם כשעונים לא תמיד הם מוכנים להתייצב ולטפל במצב ביום שישי) אז אנחנו מצלצות לחנה ברג, שיודעת עם מי לדבר והרבה פעמים גם מצליחה לגרום לשינוי לפרק זמן לפחות  
בנתיים מצטרף אלינו המתנדב מנורבגיה. הוא מספר שביום רגיל בשעות הבוקר המוקדמות עוברים כ500 איש ואישה בחצי שעה. אבל בימי שישי פחות מ-100! באותו פרק זמן. הוא מסביר זאת (ובהמשך יסביר זאת גם קצין המתק שיפציע אחרי שחנה עשתה "עניינים") שבימי שישי האנשים בתור זקנים ואינם מנוסים בעינייני התנהלות במחסום. לוקח להם יותר זמן להגיב. עוד או כבר איבדו את הרפלקסים של העמידה במחסום ובמפגש עם  הבודקים.
האם זו לא סיבה טובה שדווקא בימי שישי יתאימו את המחסום לקהל המיוחד והמוחלש הזה?
פתאום מפציעים שני שוטרים . נמנעים במפגיע ממגע איתנו ונעלמים.
משהו קורה, והתור מתחיל לזוז יותר במהירות. לא ממש מהר אבל יותר טוב... מישהו מוכן לזרזר את התהליכים... היד הנאלמה התגלתה במחסום קלנדיה
והנה.. אפילו קצין מת"ק התייצב. ידידותי ומבקש אך טוב. (שכחתי לרשום את השעה).  מתברר שאיש המת"ק (?) שהיה אמרו להיות בקצה קו הטלפון ולהיענות למצוקתינו (אלק) ניקרא למקום חשוב יותר והמחסום נזנח להתנהלות הבודקים והמסובבים בקרוסלות. בעקבות התערבות היד הנאלמה הוקפץ קצין מחליף. נוכחותו וכנראה גם השעה המאוחרת, מורגשים היטב בחלל המייאש הזה. התורים מתקצרים, תשובות ניתנות ובערבית! למבקשים - אמנם מאחורי הגדר... ואנחנו חוזרות מיואשות הביתה