קלנדיה
בוקר רגוע והרבה לכלוך במחסום קלנדיה
הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. גילינו מחסום ריק. 5 עמדות הבידוק פתוחות ומעט אנשים ממתינים לפניהן. אין תורים והקרוסלה בקצה המכלאה השלישית, הקרובה לאקווריום בו יושב החייל התורן, פתוחה. מי שמגיע עובר מייד. בהמשך הבוקר, כשהיו יותר אנשים סגרו אותה מדי פעם ואף הפעילו את קרוסלה נוספת בקצה המכלאה האמצעית. אך בסה"כ היה שקט ורגוע ובשום שלב לא הצטברו תורים ארוכים.
ברכנו לשלום את מוכרי הביגלה והעוגיות שחזרו למקום לאחר תום הרמדאן ועיד אל פיטר. דוכן הקפה לא נפתח עד שעזבנו.
מה שצד את עינינו מייד היה כמות הלכלוך יוצאת הדופן,
גם למקום כמו קלנדיה שאינו נקי במיוחד... כל האזור שבין המכלאות מלא טינופת, ממש ערימות של פחיות ריקות וזבל,
וגם ברחבה שמתחת הסככה מתגלגלת אשפה, כפי שאפשר לראות בתמונות המצורפות. ח' חברנו אומר שזה בגלל החג. האנשים לא נראים מוטרדים מהלכלוך. הם שמחים על כך שאין תורים. גם הנשים נכנסות למכלאות ללא בעיה.
ב-5:40 הגיע שוטר ולקראת 6 הגיע קצין בדרגת סרן מהמת"ק. לא ראינו אותו כאן בעבר, אך נראה שהוא מכיר את כל הנוכחים. הוא נותר מחוסר עבודה כי לא היה צורך בפתיחת השער ההומניטרי.
פונה אלינו בחור צעיר. הוא בעל תעודה כחולה של מזרח ירושלים ומעוניין ללכת לים עם חברו. החבר קיבל אישור לרגל הרמדאן שתקף עד היום. אך בגלל שניסה להיכנס לפני 8 לקחו ממנו את האישור וקרעו לו אותו. לא הצלחנו להבין האם האישור נלקח ונקרע היום או ביום אחר. הבחור שדיבר איתנו כבר עבר לצד הישראלי, אך הוא חזר למחסום והצטרף אל חברו שהוחזר. הוא פנה לשוטר ולקצין, אך ללא הועיל. מה לעשות עכשיו, הוא שואל. החג נגמר, שילך הביתה – אומר לו השוטר. מאוכזבים הם עוזבים את המקום. נגוז החלום לבקר בחוף הים. אולי בשנה הבאה...
ב-6:30 נכנסנו למכלאה ותוך זמן קצר היינו שוב בצד הישראלי. שם ראינו עובד נקיון שמטאטא את המדרכות. בשבוע הבא נקווה שגם במחסום יהיה נקי יותר.