חבלה, עזון עתמה

חבלה - 6:50,

אנשים כבר יוצאים מן השער. שאלנו מתי פותחים ואמרו לנו הפועלים (המ.צ. סירבה לענות) 6:30 או 6:45 איך לפעמים. התנועה מתנהלת בשגרת המחסום. חמישיות נכנסות ואחרי שהפועלים יוצאים הם מתייצבים אצל המ.צ. לבדיקת שקיות האוכל. מכוניות יוצאות הנהגים נבדקים בצריף ואח"כ המכונית נבדקת. עוברים גם טנדרים עם שתילים. ב-7:20 התרוקן המחסום.

היום יום ראשון ללימודים ובשעה זו הגיע אוטובוס התלמידים. אנחנו פנינו לעזון עתמה 

עזון עתמה - 7:50 ,

השער נפתח ב-7:45. נסענו לאורנית משם לאורך גדר המערכת עד השער הנוכחי. הצוות הבודק הוא זה שהיה קודם לכן בחבלה. מיד כשהגענו ניגש אלינו סרן ד. ט. המפקד במקום, והודיע לנו כי אסור לנו לנסוע על כביש המערכת. (זה בעצם הכביש עליו גם עוברים הפלסטינים!). אם ברצוננו לעקוב אחר הנעשה במחסום, עלינו לעשות זאת מתוך היישוב אורנית (מרחק לא הגיוני).

האנשים יוצאים אחד אחד מן השער נבדקים ע"י החיילים  ואח"כ עוברים אצל המ.צ. אומרים לה את מספר ת.ז. והיא מכניסה אותו לתוך הטלפון הנייד שלה. (זוהי הבקרה על חזרתם של האנשים לאותו שער). השער המקובע בתוך הגדר רחוק מאד מעזון עתמה (בדרך אל השער) ומשטחי השדות שסביב אורנית מהשער ואל העבודה). זה כאילו מ"טעמי בטחון" אך ברור שהמשמעות הכבדה נוספת על הפלסטינים, שאולי כך יוותרו על הטיפול באדמתם. עגלות המחוברות לשני טרקטורים המורשים לצאת לעבודה אוספות את הפלסטינים ב"טרמפ" מהשער ובמעלה לכיוון אורנית.

הקצין עומד באמצע הכביש ונותן דוגמה כשהוא בודק את תיקי הנכנסים. כשמצא בתיק של צעיר אחד בגד ים ומגבת והחזיר אותו חזרה. (למרות ההיתר ולמרות שאחיו שהגיע עם רכב מעיד שהוא עובד אתו בשדות). ב- 8:20 נסגר השער.