ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת)
התפצלנו לשתי קבוצות:6.50 שער התלמידים שער 753 אין נפש חיה. שומם לחלוטין. לא ברור אם זה עדיין הסגר (כדברי פקידה מהמנהל האזרחי, בגלל פורים) או חג שנחוג ברשות "יום האישה הבינלאומי" כפי שסיפר תושב הכפר א-ראס.
6.50 שער ארתאח שער 700 אין כל תנועה של פועלים. סגר
על כל היוצאים, לפי דיברי החיילים בשער. מרחוק אנחנו רואות בקצה הצפוני של המחסום קבוצת אנשים מחכים ותוהות אם אלה אנשים הצריכים לעבור מטעמים רפואיים. החיילים בצד הדרומי של השער חוזרים ומציינים שאיש לא יעבור היום. אנחנו מתקשרות למינהל האזרחי ומדברות עם יגאל שאומר שהיום אין סגר. (האם יד ימין בצה'ל יודעת על קיום יד שמאל?). מהמת'ק עונה חיילת שמתי שהוא יגיע מישהו מהמת'ק לשער. ומה בינתיים על המחכים בצד הצפוני? אנחנו מתקשרות להדס מ"רופאים למען זכויות אדם" והיא ג'כ מקבלת תשובה שאין סגר מהמוקד ההומניטרי. בעידודה אנחנו לוחצות שוב על החיילים לדעת מהו גורלם של המחכים בקצה הצפוני. להפתעתינו החיילים מאפשרים לנו להכנס למחסום ולברר עם מפקד המחסום. מפקד המחסום מאד נינוח ואומר שהוא בודק את הפניות של המחכים בקצה הצפוני ואם יהיה מיקרה רפואי הוא בטוח ייתן לו לעבור. לדבריו הפונים עד כה לא היו לצרכים רפואיים. כשסיפרנו לו שהחיילים בקצה הדרומי מכריזים שאיש לא יעבור היום הוא ניגש אליהם ואומר להם שאם מי מתושבי טול כארם רוצה להכנס , עליהם לאפשר לו להכנס וכך גם לגבי מיקרים רפואיים שיוכלו לצאת. עידכנו את הדס במידע האחרון. תור המשאיות לא היה ארוך,בראשית נוכחותינו בשער אבל הלך והתארך לאורך שהותינו במקום. הכניסה לשטח גב אל גב איטי ומתנהל עפ'י שרירות ליבם של אותם חיילים צעירים, שחוקים "היה צריך להחליף אותנו בשבוע שעבר אבל לא החליפו". 7.30 מחסום ג'ובארה -כל הקבוצה שלנו בקצוות השונים של המחסום. בסה'כ התנועה זורמת. בקצה של ג'ובארה מעוכב אדם. הבדיקה שלנו "מגלה" שזהו תושב כפר צור בעל היתר לעבוד בחממות של ג'ובארה ובגלל שלא עבר דרך שער 753 - שהוא גם (לעיתים רחוקות) שער לחקלאים אלא ניסה לעבור דרך המחסום לג'ובארה, תעודת הזהות שלו נילקחה ממנו וכן אישור המעבר והוא עוכב ע'י מפקד המחסום "הוא בעונש, הוא ניסה להתפלח". ניסינו לדבר על לב המפקד, שהאדם עם היתר ומה חטאו אם עבר בשער אחר (מה גם ששער 753 שער התלמידים לא ניפתח היום), אבל מפקד המחסום לא וויתר. לפחות הבטיח שלא יעכבו לזמן ארוך. תושבת ג'ובארה , ישבה עם תינוקה בן ה-3 ימים במכונית של תושב ג'ובארה כשכוון נסיעתם לטול כארם לביקור אצל רופא. כשהסבנו את תשומת ליבו של החייל (עם כובע מצחיה של "משטרה") שעסק בבדיקת מכוניות שנסעו על הכביש עצמו, לצרכיה המיוחדים של אישה זו עם תינוקה הוא אמר "את אל תתערבי לי , גברת, בעבודה שלי", אבל למרות הבוטות, התפנה מיד להעבירם דרך המחסום. אנחנו עזבנו את המחסום מוקדם מהרגיל וניסינו להגיע למחסום בית איבא. הגענו עד לדיר שארף, ושם הזהירונו שלא להמשיך (תושב ישראלי) מטעמי ביטחון. בשובינו למחסום ג'ובארה (9.07) המעוכב כבר לא היה שם ולא היה לחץ מכל צד של המחסום. רשמה עדנה מ