דיר אל ג'וסון, עתיל

 ראש הבלדייה של עתיל, איש מכובד ורהוט,  לוקח אותנו אל גג מבנה נטוש הנמצא ממש מול החממות של הכפר. אלא שהן מעבר לגדר, והדרך המובילה לשם נקטעת על ידי שער הפתוח רק לשימוש הצבא. כדי להגיע לחממות, מרחק חמש דקות ברגל(!!) הם צריכים לנסוע דרך שער 609 ואחר כך דרך המועצה המקומית זמר, שהיא יישוב ערבי ישראלי, מרחק גדול. אבל זה לא הגרוע ביותר, כי שם, בשטח ישראל, עוצרת אותם לעיתים קרובות המשטרה (הישראלית) או מג"ב, ומטילה עליהם קנסות גבוהים, או מחרימה את כלי הרכב.

קצת צפונה משם נמצא שער 564, שער זיתא, אבל הוא נפתח רק יומיים בשבוע, ואין ממנו דרך אל החממות של עתיל.

 במפה המצורפת ניתן לראות את הדרך שאנשי עתיל עושים בדרכם לחממות שלהם (בירוק), לעומת הדרך בצהוב, שהם מבקשים לפתוח. 

10.00 דיר אל-ע'וסון.  אנחנו נפגשות עם אנשי הקשר שלנו ל. ומ., בבלדייה המטופחת.

גם ראש הכפר מגיע, אלא שהוא כמעט אינו דובר עברית. באנו לברר אם שער 623 פתוח. ל. מספר שאכן הודיעו לתושבים על כוונה לסגור אותו, אבל תושבי הכפר פנו למת"ק שוב ושוב, וערערו על צו הסגירה. כל זה קרה לפני 3 חודשים, ומאז השער פתוח כמו קודם- שלוש פעמים ביום.

לפי עדותו של ל. יש לדיר אל-ע'וסון 2500 דונם מעבר לגדר, הגובלים עם זמר. אנשי זמר ואנשי דיר אל-ע'וסון הם חמולה אחת, שהופרדה על ידי הגדר. 

מספרים לנו שוב על הקשיים שמערימים החיילים על המבקשים לעבור בשער, אפילו עם היתרים. הבוקר החזירו אנשים מכפין, מפני שהיו לבושים יפה מדי, והיה להם כסף.

הבעיה הגדולה ביותר היא לאנשים שיש להם היתר מעבר לשער אחד (למשל 623) והאדמות שלהם קרובות לשער השני (609). הם צריכים לעבור דרך הכפר ימה, בשטח ישראל, וכמו שנשמע בעתיל- המשטרה קונסת אותם ומחרימה רכבים. קשה מאוד לשנות היתר כניסה משער לשער.  

11.00 נוסעים לעתיל. לא תיאמנו את הביקור, לכן ראש הבלדייה לא נמצא. אחת הפקידות, ר' , צעירה אינטליגנטית בת 22, מתקשרת אליו ומודיעה שעוד חצי שעה הוא יגיע. אנחנו מחכות בלשכה המושקעת. משוחחות עם ר'. היא יפה וידידותית מאוד. מספרת על לימודיה, על משפחתה, על אחיה הנמצאים בערב הסעודית. השיחה מרתקת. אנחנו מחליפות צילומים, מביאים לנו שתייה וממתקים. עוברת שעה, וראש הכפר עדיין איננו.

ממש לפני שאנחנו מחליטות לפרוש, האיש בא.

הבעיה הגדולה של עתיל היא שאין להם שער שיוביל אותם הישר את השטחים שלהם. הם מבקשים להתיר להם לעבור דרך שער הנמצא מעט דרומה משער 564, וכרגע הוא פתוח רק לצבא.  בפתיח מתואר המצב בפרטים.

אינני יודעת איך- אם בכלל- אפשר לעזור להם.

ב-13.00 אנחנו יוצאות חזרה.