ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, עאנין

מחסום ברטעה 6.15
בחניון הפלסטיני יש תור עד לכניסה לטרמינל. התור מגיב למספר האשנבים הפעילים בתוך הטרמינל. כאשר הוא ארוך ונע באיטיות ככל הנראה רק 2 אשנבי ביקורת פעילים (מתוך 8-6 קיימים). בעבר הלא רחוק כאשר הנהלת המחסום לא טרחה לפתוח יותר אשנבי ביקורת והתור בחוץ התארך והתארך ולא זז לאורך זמן, פרצו מהומות והיה כעס. היום - לא עוד. שנים רבות אנו משקיפות כאן ומדי פעם צריך לשפשף את העיניים כדי לסלק את העיוורון ולא להתפתות לקרוא למציאות הזאת בשם המנחם והרגוע: שגרת כיבוש. שתינו לא מתפעלות מהופעתם של המאבטחים הפלסטינים במדים שחורים, חמושים באלות וברימוני גז מדמיע שהובאו לכאן כדי לשמור על סדר מעל לכל. אנו כן מתפלאות למה לקח הרבה זמן לשלטונות הפלסטינים למצוא את הדרך שלהם להרוויח מהכיבוש ולשלש לכיסם דמי חנייה מהכיס הריק של האחים שלהם. מדכא לראות איך הפלסטינים במחסום מקבלים בצייתנות ובהכנעה את המאבטחים, את הגבייה, ובלבד שיגיעו בזמן לעבודה.

מחסום עאנין 6.30
החיילים הגיעו בזמן, עובדה שמעוררת פליאה כל פעם מחדש, זה לא מובן מאליו. תושבי עאנין התחילו לקבל אישורי מעבר מהכפר למרחב התפר גם ממחסומים אחרים באזור שפתוחים יום יום. לא נתפלא אם המחסום הזה, שנפתח פעמיים בשבוע בלבד, עומד להיסגר. קשה להאמין בנדיבות הלב של הכובש שמאפשר לתושבים לבחור מאיפה יעברו היום? מכאן, מברטעה או טורה?

מחסום טורה 7.10
גם אלוהים לא יודע מדוע בימי ה-ו-ז המחסום נפתח בשבע ובשאר הימים בשש וחצי. תיקון: אמור להיפתח. כך או כך השעה שנקבעה לפתיחת המחסום לא מחייבת את החיילים. מה זה כאן, שוויץ? ואליד תושב טורה מתראיין למצלמה ומסביר איך הוא שורד את הכיבוש בבוקר: אני מחליט לא להתעצבן. לא רוצה על הבוקר שיהיה לי כאן (מצביע על הלב) לחץ. ככה לא טוב להתחיל את היום.

7.50 מחסום טייבה רומנה
החיילים כאן אפילו הקדימו לבוא, אך לא לפתוח! זה יקרה באיחור ניכר אחרי 25 דקות. מַשהו היה חסר לשני החיילים שהגיעו מוקדם, אחד התנמנם ככל הנראה בג'יפ והשני הפגין יותר אנרגיה. כשהגיעו חיילים נוספים המחסום נפתח ותוך חמש דקות עברו כולם, מלבד אחד שלא הצלחנו להבין מדוע הוחזר. "זה צבא טוב, זה חיילים טוב," אמרו העוברים והתכוונו לחיילים בניגוד לשוטרי משמר הגבול, שבדרך כלל מפעילים את המחסום והם: "לא טוב." בתרגום מעודן.