בית איבא, שבי שומרון, יום ג' 26.8.08, בוקר
8.15 בית איבא
מעבר המכוניות נראה סביר.
בכניסה להולכי הרגל מחכים כ-20 איש. רובם צעירים. סטודנטים לפי המחברות שהם נושאים.
שני חיילים בודקים את הנכנסים. משווים את תעודות הזהות עם רשימה. כשיש בעיה עם אחד השמות אחד מהם ניגש לעמדת הבידוק האחרת ושם בודקים את השם מול המחשב. התור מתקדם במהירות סבירה.
נשים (רובן סטודנטיות) וגברים מבוגרים עוברים בתור ה"הומניטרי".
יש מעוכב אחד. נאמר לנו ששמו הופיע ברשימת מבוקשים ונעשה בירור לגביו.
08.35.
החיילים הבודקים נעלמים – הלכו לשתות. תוך כמה דקות התור מתעבה. מחכים כבר בין 30 ל-40 איש.
08.45
רק חייל אחד חזר לבדוק את הנכנסים. וכך זה יהיה עד סוף המשמרת. הקצב מואט מאוד. גם התור ה"הומניטרי" פועל רק בהפסקות. כדי להגיע אליו, על הנשים לפלס לעצמן דרך קרוב מאוד לתור הגברים, מה שבהחלט גורם להם לאי-נוחות. החייל שעומד עכשיו בעמדת הבידוק ובודק את הנכנסים מתנהג באדנות ובזלזול. הוא צועק לעברם קריאות זירוז. בודק גם זקנים המגיעים אליו, למרות שיכול היה להעביר אותם. בינתיים קצין המת"ק
, א. מנסה להעביר נשים ומבוגרים בתור ה"הומניטרי". כשלחייל נדמה שהוא העביר שם מישהו צעיר מדי, הוא צועק עליו ומתפתח עימות מילולי. מפקד המחסום ניגש ומנסה לברר את העניינים. באופן כללי אפשר לומר שהוא כמעט ואינו מורגש בשטח. כשנוצר תור גדול הוא לא מנסה ממש לפתור את הבעיה ע"י שליחת חיילים נוספים, ואפילו – שומו שמים – לעזור בעצמו לזירוז התור - כאשר החיילים עסוקים בארוחת הבוקר שלהם.
צעיר עם שקית ניילון גדולה מוחזר כלעומת שבא. מסתבר שבשקית היו 14 זוגות מכנסיים. קצין המת"ק מסביר לנו שזו כמות מסחרית. אכן, לא יעלה על הדעת שכמות כזו תכנס לשכם דרך מחסום בית איבא. זה גם סיכון בטחוני ברור.
09.20
קצב הבדיקה נשאר איטי. רק חייל אחד בודק את הנכנסים. משך ההמתנה בתור: בין 10 ל-15 דקות.
החייל הבודק נאלץ לגשת בכל פעם אל העמדה השניה כדי לבדוק מידע במחשב. בינתיים כולם ממתינים. המעוכב שוחרר בינתיים. עכשיו מעוכב נהג מונית שנענש על שחצה את הקוים...
10.00 ראינו מכוניות עולות לכוון שבי שומרון – כביש 60, ועלינו לראות – המחסום אכן פתוח והמעבר לכוון ג'נין חופשי