א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ג' 7.10.08, אחה"צ
ג'וברה
13.40 - אנו מציעות למפקד מחסום "תאנה" להשאיר את המנעול פתוח כדי שלא נטריח אותו בשובנו בגלל משאית ענקית שמנועה פועל ורועש שעומדת שם ולא מתכוונת לעזוב. המפקד מסרב.
במחסום "הילדים" חיילים חסרי עבודה ושלט אדום חדש המודה לנשות "ווטש" על עזרתן לאירגוני הטרור. נפרדנו בחיוך.
א - ראס
13.50 - אותה "ברכה" אדומה תלויה גבוה (האם חששו שננסה להורידה?). חייל חובש כיפה מנפנף לנו בדגלון הירוק החדש שכמותו חולקו באותו יום בכל המחסומים ע"י נשות "כחול לבן".
המכוניות עוברות ללא עיכוב אך הכלבנית מחליטה לעצור טנדר בו ישבו שתי נשים ושני גברים. הנשים צועדות לכיוון ג'וברה. הגברים עומדים בצד וכולנו צופים בהצגת
הרחרוח של הכלבה החרוצה. דבר לא נמצא והם משוחררים . האם הייתה פה הצגה למעננו? החלטנו לא להשתהות יותר.
ג'וברה
14.10 - שוב במחסום "תאנה" ולוקח זמן והרבה איתותי ידיים עד שהמפקד מבחין בנו ובלוויית נערה פלשתינית מגיע אל השער הנעול. לדבריו היה עסוק במעשה "הומני" כאשר נתן לנערה לעבור בשער "הדרומי" של המחסום כדי לחסוך לה את הדרך העקיפה לג'וברה דרך מחסום א - ראס.
ענבתא
14.30 - קבלת פנים מפתיעה וקשה. חייל עוצר אותנו כ- 20 מטר לפני השלט "עצור" ומודיע שאסור לנו להתקדם יותר. בקשנו לדבר עם מפקד המחסום. הוא הולך אליו ואנו רואות את המפקד עוצר את התנועה הממתינה מכיוון טול-כרם וצועד אלינו. מיד נוצר תור של 5 רכבים. אנו שואלות אותו מדוע איננו יכולות להתקרב למחסום ותשובתו: "כי אתן מפריעות". על שאלתנו למה עצר את התנועה שהרי היה שם חייל שיכול היה להזרימה, ענה : "אינני חייב לענות" והסתלק.
נשארנו לצפות מרחוק. התנועה לתוך טול-כרם זרמה ללא בדיקה. התנועה מטול-כרם נבדקה מדגמית והתור שנוצר חוסל. ראינו שהמפקד בודק את נוכחותנו כל הזמן וחששנו שמא יעצור את התנועה בגללנו. עזבנו.
(סוף)