זעתרה (תפוח), חווארה, עזון עתמה, יום ש' 21.3.09, בוקר
עזון עתמה:
במקום 5 כלי רכב צבאיים מכל המינים, ביניהם ג'יפ של משמר הגבול וקבוצה של כ-20 חיילים. חלקם חיילי מילואים.
הפלסטינים הראשונים שעברו במחסום היו שניים מתושבי הבית הנמצא בצד הדרומי של כביש 505 ליד מפעלי השיש וממש ממול למחסום. הם בדרכם למכולת. אחד מהם נשא ילד יחף כבן שנתיים על זרועותיו. החיילים דרשו מהם להזדהות, למרות שיש להניח כי האנשים הללו מבקרים במכולת השכונתית לעיתים מזומנות. לאחר דיון קצר הם הורשו לעבור ודקות אחדות לאחר מכן חזרו כאשר הלחם והחלב בידם.
בינתיים ניגשו אלינו שני חיילי מילואים, האחד מהם מדבר צרפתית בלבד, וניסו לברר האם אנחנו מטפלים גם בגברים המכים את נשותיהם. לא ניסינו אפילו להשיב – אבל לפתע נפל לחבר הדובר עברית האסימון והוא נתן את ההסבר "הראוי" לצרפתי. עכשיו כשהתמונה התבהרה שמענו, בצרפתית שהבינונו רק חלקית, מי אנחנו ומה ערכנו. בינתיים נאספו כעשרים פועלים בדרכם למפעלי השיש שממול. כולם נבדקו בקפדנות ע"י חיילת מג"ב ופרט למקרה אחד כולם עברו – אם כי באיטיות גדולה. שאר החיילים הרבים עמדו צוהלים מסביב ושתו את קפה הבוקר שלהם. האיש שסורב חזר על עקבותיו ודקות ספורות לאחר מכן שב בלווי איש מבוגר שעזר לחיילת לפשפש ברשימות והבחור עבר.
הסתובבנו מצד לצד על מנת להשקיף על המחסום כאשר ניגש אלינו קצין (איש מילואים עם קוקו ארוך) והציג את עצמו בשמו (א). הוא הסמ"פ של הפלוגה שתשרת במקום עד סוף החודש. לאחר שיחה קצרה קבלנו ממנו את מספר הטלפון שלו עם בקשה כי נתקשר אליו בכל עת שנראה מעשים חריגים במקום. סיפרנו לו על המאמר בעיתון כל העיר, ולא התרשמנו כי הוא נדהם – "הכל יתכן".
אחרי כשעה עזבו החיילים את המקום והשאירו במשמרת את המג"בניקית ושני "שומרי ראש". התנועה הדלילה אופיינית ודאי לשבת. גם במחסום "החקלאי" פגשנו רק אישה אחת וגבר מבוגר. משיחות עם העוברים והשבים שמענו תלונות על הנעשה במקום בשאר ימות השבוע. הכיבוש במיטבו!
זעתרה:
תור ארוך מאד של מכוניות מכוון צפון לדרום. במקום משרתים צנחנים. מפקד המחסום, סג"מ בלונדיני וממושקף, ניגש אלינו מיד בבואנו באופן הבוטה ביותר שניתן, ו"הזהיר" אותנו שלא נעיז לשוחח עם החיילים או עם בחור מעוכב שישב וחיכה לבאות. לאורך כל הזמן ששהינו במקום הפגין הקצין "גבריות עצבנית" שנראתה לנו בחלקה מיועדת לנו – שלא נשכח "מי מנהל כאן את העניינים". היות ולא נראה היה כאילו המעוכב ישתחרר בהקדם החלטנו לפעול. אחרי ששמענו את הסיבה הרגילה מהמוקד ההומניטארי (הוא מבוקש) החלטנו שלמרות שבת בבוקר נטלפן לזהרן. זאת הייתה "תרופת הפלא" כי חמש דקות אחרי שהמפקד "הגבר" קיבל שיחת טלפון האיש שוחרר. משיחה אתו – תחת עיניו הזועמות של הקצין, למדנו כי הוא ישב במקום כשעתיים ואיש לא עשה דבר בעניינו פרט לארגן לו חייל פרטי ששמר עליו לאורך כל הזמן שעוכב. אולי לכבודנו הציע לו הקצין העצבני לחם ויוגורט ומים אך הבחור סרב לקבל את המחווה ההומניטארי. מחד שמחנו שיכולנו לעזור, אך מאידך חזרנו שוב אל המחוזות הכואבים של "שיפור הכיבוש". כמה זמן עוד היה הבחור הזה מעוכב ללא סיבה בלי ההתערבות שלנו?
בידוק המכוניות היה מהיר והתור התפוגג תוך דקות. נראה היה שהבדיקות הן מדגמיות, פרט לאוטובוסים שהופנו כולם לרחבה. בדיקת התעודות נעשתה בתוך האוטובוס והנוסעים לא נדרשו לרדת.
חווארה:
תנועת הולכי הרגל לשכם ערה מאד. אנשים עם חפצים נתקלים שוב ושוב בקרוסלה ומתקשים לעבור. מעט הולכי רגל בתורים הרגילים ובתור ההומניטארי. שני מעוכבים במתקן המעוכבים. את אחד המעוכבים ראינו כאשר עוכב, ואילו השני יצא מפעם לפעם אל החייל השומר, כנראה לברר מה יעלה בגורלו. נציג מת"ק לא נראה בסביבה. אחרי ניסיוננו בזעתרה כבר לא התקשרנו למוקד ההומניטארי. לשמחתנו שוחררו השניים כעבור דקות אחדות.
תור המכוניות משכם "לא היה ארוך במיוחד" – 22 מכוניות כאשר הגענו למקום. אבל המעבר דרש כשעה. הבדיקה של הכלב והעובדה כי החיילים תיפקדו גם כ"מוסכניקים" ונשכבו על הקרקע לבדוק את המכוניות מלמטה, פתחו את מכסי המנוע ורק אז התחילו בבדיקה של פנים המכונית, מסבירה חלקית את האיטיות הנוראה של המעבר. מכונת השיקוף עדיין "נמה" את שנת הבוקר שלה, וגם זה גרם לעיכובים. החיילים בדקו כל חפץ שהיה במכוניות. רק בשעה 10:00 התחילה מכונית השיקוף לפעול – מה שקיצר בכמה שניות את המעבר.חשוב להתריע שוב ושוב על אופן בדיקת חפצי היד של העוברים הרגליים. המדף שעליו מניחים את החפצים צר וגבוה והמעמד משפיל ומבזה מאין כמוהו.
"השוק" פועל, אם כי נמכרים בעיקר ממתקים ולחמניות. היום נמכרו גם עציצים (יפים מאד) וגרביים. כשעמדנו לעזוב ניגש אלינו אביו של הבחור מסאלם שהוכה לפני כשבועיים. אחד מאחיו נעצר לפני חמישה ימים ומוחזק מאז בחווארה. המשפחה פנתה לעורך דין ממזרח ירושלים שייצג את העצור. לדאבוננו לא יכולנו להושיט עזרה בעניין הזה.