קלנדיה

זה היה הבית של האבא של השאהיד, של השהיד עלי ח'ליפה, אמר לי בעל אחת החנויות שבקומה הראשונה שמעליה הרס הצבא לפני שבועות אחדים את הבית של האבא של השאהיד במחנה הפליטים.

הכרתי את עלי. צלמתי אותו והבאתי לו את התמונה שהיא האחרונה שצולםב-23 שנות חייו, והיא הונחה באוהל האבלים אחרי שנרצח בידי חיילים מחטיבת כפיר.

אחרי הרצח דו"צ הודיע שצהל בודק. שמונה שנים וצהל עוד בודק.

את שואלת למה הרסו את הבית של השאהיד עלי ח'ליפה? – את באה לפה כבר הרבה שנים ועוד שואלת למה? אמר מכר ותיק והוסיף: לנו כבר נשבר הזין.

בדרך ממחנה הפליטים ראיתי שוטר גורר צעיר פלסטיני מעומק מחסום הרכבים אל הגדר, מצמיד אותו למוטות המתכת, בועט ברגליו לפסקן, מבצע בגופו וכיסיו בדיקת עומק כשכל אותו הזמן עמד לידם מאבטח חמוש.

כשנגמרה הבדיקה הגופנית משך השוטר את קורבנו לאחד מתאי הכליאה שבמתחם.

בעודי עומדת על הקו שמפריד בין הפנים והחוץ, פילחו את האוויר צעקות: עופי מפה, תסתלקי. הצעקות לוו בנפנופי ידיים כמו כדי לגרש כלב שוטה. הסטתי מבט וראיתי שקני הרובים של הצועקים מכוונים לעברי.

רציתי להבין את פשר האירוע ואחרי זמן לא ארוך ולמדתי ש:

לבחור שהיה בדרך מהגדה לביתו שבמזרח ירושלים לא הייתה ת.ז. אולי שכח, אולי איבד. אבל כן היה לו צילום התעודה בטלפון. אלא שזה לא היה די כדי להוכיח לחיילים שהוא זה הוא וגרשו אותו.

חזר לאחור וניסה לעבור דרך מחסום הרכבים.

מה שהיה בהמשך – זה מה שראיתי.

מאוחר יותר נודע לי שבחדר הכליאה אחרי ששאלו ובדקו וחקרו  - נתנו לו לעבור לירושלים.

אם הבחור היה שואל אותי והוא לא, הייתי ממליצה לו לומר את המקבילה המוסלמית לברכת הגומל.

מתוך אתר מורשת בויקיפדיה:

"בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים.