קלנדיה

בוקר טוב שהתהפך

רק ארבע מתוך חמש תחנות בידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30. קור כלבים. ערפל סמיך עד סכנה מוות. גשם חזק ירד פעם במשך המשמרת. והנורה בכניסה לסככה עדיין לא הוחלפה (זה למעלה מחודשיים). אבל התורים לא הגיעו מעבר לסככה כי החייל האחראי על הקרוסלות היה גם חכם וגם מתחשב ונתן להרבה אנשים לעבור כל פעם שפתח את הקרוסות -- ופתח לעתים קרובות. כשהוא סיים את המשמרת ויצא מן האקווריום, קראנו לעברו "כל הכבוד!"  ונגמלנו בחיוך רחב.

כך עד 6:15, כאשר המחליף שלו הגיע. אז המצב התהפך בגלל הניהול של החייל וחוסר תשומת לב של השוטר והמאבטח שהגיעו פחות או יותר יחד אתו. התורים התארכו בחוץ בשביל הצר שמוביל לסככה. במזג האוויר כזה, לעמוד בחוץ זה עונש בנוסף לעלבון.

קצין מת"ק הגיע בשעה 6:15 והפעיל את השער ההומניטרי כהלכה עד סוף המשמרת, קרוב לשעה 8:00.

התחנה החמישית, אגב (מספר 5), נפתחה רק בשעה 6:45 (!!), כאשר אנשים עמדו בשרוול שמוביל אליו כמעט חצי שעה בציפיה שייפתח כל רגע. זו תחנה שנפתחת באיחור כבר מספר שבועות ואין צורך להוסיף שהדבר מקשה על הפעלת המחסום כהלכה.

בשעה 7:25 הצטרפנו לתור הקצר ביותר באותה שעה ועברנו את הבידוק כעבור 25 דקות.