דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פוואר, סנסנה (מעבר מיתר)
במחסום מיתר היו מעט כלי רכב. לא היו בדרך ארועים יוצאי דופן, המחסום ליד הפילבוקס לעבדה היה סגור, שני ג׳יפים נראו בכניסה לדהריה, בצומת דור-אל פוואר אין חיילים, גם לא בפילבוקס. ביציאה מבני נעים היה מחסום עם ג׳יפ צבאי. מכוניות והולכי רגל עוכבו. שגרה.
הכל השתנה כשהגענו לאיזור של מערת המכפלה. חיילים רבים ואנשי משמר הגבול ברגל וברכב המתינו לאנשי שוברים שתיקה שהגיעו בשלושה אוטובוסים.
חיילת מהמחסום שאלה אותנו לאיזה ארגון אנחנו משתייכים, משום שנאסר על אנשים מארגוני השמאל לעבור לכיוון רחוב השוהאדא. האזור הוכרז כשטח צבאי סגור.
משפחה של מתנחלים באה לקבל את פנינו בסבר פנים יפות, עם עוגות ושלטים על הידברות. אחד מבני המשפחה אף לבש חולצה עם כיתוב יפה.
לעומתם, ילדי מתנחלים אחרים ניסו להפריע כל הזמן.
האנשים שהגיעו התחלקו לשלוש קבוצות ואנחנו הצטרפנו לקבוצה שהוביל יהודה שאול, שכל הארוע התקיים בגלל המכות שקיבל ממתנחלים שבוע קודם. הסיור התחיל האזור של בית המכפלה שאותו נאלצו המתנחלים לפנות בצו בית המשפט ומשם המשיך הסיור לציר ציון דרך ציר המתפללים.
ציר המתפללים: דרך זו סגורה הן לרכבים והן להולכי רגל פלסטינים. אני לא יודעת מי בכלוב, אנחנו או הם.
בציר ציון כבר מותר לפלסטינים ללכת, אפילו לאלו שקשה להם. תמונה זו של האדם הבוגר שמתקשה כנראה גם בהליכה רגילה וצריך לעלות במעלה התלול של ציר ציון היא מראה יום יומי ורגיל בדרך הזו.
בדרך חזרה המחסום של דורא-אל פוואר היה מאוייש.
