קלנדיה - בוקר לא עמוס במיוחד

למרות הצפיה שלנו שיגיעו המוני אנשים הבוקר—ביום האחרון לפני הסגר של 11 יום—התורים חרגו רק מעט מהסככה כשהגענו בשעה 5:30 והמצב נמשך כך, פחות או יותר, במשך המשמרת על אף ששרוול 5 היה סגור עד השעה 6:45 וכאשר הוא נפתח, שרוול 4 נסגר למספר דקות. חברותנו כבר דיווחו שיום ראשון, יומיים קודם, היה קשה במיוחד. מוכר הבייגלה אמר לנו שגם אתמול, יום שני, היה עמוס. היום שמנו לב שבשעה 7:45 התורים כבר הצטמצמו ולא חרגו מהסככה.

בשעה 6:00 זוג עם ילד קטן וחולה בעגלה הגיע לשער ההומניטרי בדרך לבית החולים. היה להם היתר. הופתענו (לטובה!) שהחייל ב"אקווריום" פתח את אחד החלונות שפונה לאזור השער ודיבר אתם. הם שאלו מתי השער ייפתח. הוא טרח לצלצל לחפ"ק לברר פתח את החלון שוב לבשר שהשער לא ייפתח לפני השעה 6:30. הוא המליץ לקפל את העגלה ולהצטרף לאחד בתורים העוברים דרך המכלאות.

בשעה 6:15, לפי בקשת אנשים שכבר התגודדו ליד השער, צלצלנו גם אנו לברר מה יהיה, ונאמר לנו שהוא ייפתח "בקרוב". בשעה 6:25 הגיע מאבטח עם המפתח לשער, פתח את מנעול, אבל חיכה עד השעה 6:30 עד שנתן לאנשים – 30 במספר – לעבור דרכו. הם כולם נכנסו לשרוול מספר 5 הסגור והמתינו שם עד שלאט לאט הבינו שהוא לא פועל. נגשנו לקצינת המת"ק שההגיעה בינתיים להציע שיודיעו ברמקול ששרוול 5 סגור. זה לא קרה. כעבור רבע שעה, שרוול 5 נפתח ו-4 נסגר. הצענו לאחד המאבטחים שאולי כדאי להודיע ברמקול ששרוול 4 סגור, כך שאנשים לא יבזבזו את זמנם בעמידה במעבר לא פעיל. הוא ענה ש"הם [מפעילי המחסום] יודעים מה שהם עושים." רשמנו את זה בפנינו, ונשמנו לרווחה.

החייל המחליף בשנכנס לאקווריום בשעה 6:15 שינה את האסטרטגיה של קודמו ונתן רק למספר קטן של אנשים לעבור כל פעם שפתח את הקרוסלות. זה גרם לעליה במתח בתורים וסביב השעה 7:00, כשריב התפתח בכניסה למכלאה השמאלית המועדת קבע לפורענות, פחדנו מפיצוץ שיוביל לקריסת כל התורים. באותה שעה הקרוסלות לא נפתחו כלל במשך דקות ארוכות, ולמרות העובדה שנכחו במקום שוטר, קצינת מת"ק, ושני מאבטחים, כולם היו מרוכזים בבדיקת התרים של טיפטוף האנשים שעברו בשער ההומניטרי ולא שמו לב כלל לעבודת החייל באקווריום. רק בעקבות צעקות ושריקות עצבניות של הממתינים הפלסטינים, אחד נתן הוראה לחייל לפתוח את הקרוסלות. וגם אז היה קמצן במספר האנשים שהעביר. אבל אל דאגה, הם יודעים מה שהם עושים.

לקראת סוף המשמרת, אחד המאבטחים, זה שלא הכרנו קודם, קרא לנו ושאל מי אנחנו. השיחה איתו הייתה קצרה ולבבית, ובמהלכה הוא סיפר שתכנית השיפוץ תוסיף עוד 8 תחנות בידוק, כך שיהיו 12 ולא 10 כפי שנאמר לנו קודם, ושהעבודה תסתיים בעוד שנתיים (במקום שנה וחצי). כך או אחרת, יש עוד הבה זמן עד שהמצב במחסום יוקל.

בשעה 7:37 הקצינה והמאבטחים עזבו את המקום אבל השוטר המשיך להפעיל את השעה ההומניטרי.

בשעה 7:18 הצטרפנו לתור הקצר ביותר, בערך 4 מטרים מהכניסה לאחת המכלאות. כיוון שאסטרטגית הקמצנות נמשכה, לקח לנו 30 דקות להגיע לבידוק (יותר מ-20 מהן עד שעברנו את הקרוסלה של המכלאה), שם עברנו מיד.