קלנדיה

בוקר רגוע בקלנדיה, אדם התעלף במחסום, לשם שינוי לא באשמת הדוחק בתור

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. בדרך המובילה למחסום, לפני הככר והפניה לחניה, נמתחו גדרות פח לבנות משני הצדדים, וכנראה שמתכוונים לעשות שם מדרכות. בשל שעון החורף חשוך בחוץ, בשעת בוקר זו עדיין קר ונושבת רוח. בבית הקפה של אברהם, הסמוך לחניה, מלא. בכניסה למחסום מעט מתפללים. כבר כשהתקרבנו שמחנו לראות שאין תורים. כל 5 עמדות הבידוק פתוחות, ולפניהם ממתינים אנשים. באזור הסלאלום יש התקהלות קטנה. ראינו שמישהו כנראה התעלף. הוא שוכב על הרצפה וחבריו מרימים את רגליו ומתיזים עליו מים. הפעם לא ניתן להאשים את הצפיפות והדוחק במחסום, כנראה פשוט חולשה או מחלה. במהרה הוא מתאושש וקם על רגליו, ונותנים לו לעבור קדימה בתור לעמדת הבידוק.

פגשנו את מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, מברך על כך שאין תורים ואומר שגם אתמול היה בסדר. אנשים מגיעים מרוצים ומחייכים כשהם מגלים שאין תורים. מברכים אותנו לשלום וחלקם גם מאחלים חג שמח. ביניהם גם ח' ידידנו. החיילת שבמשמרת באקווריום פתחה רק קרוסלה אחת, אך זה הספיק. במשך דקות ארוכות הקרוסלה נותרה פתוחה וכל מי שהגיע עבר מייד. כאשר נסגרה לא נוצרו תורים ארוכים. היו רגעים שבהם הסככה היתה ריקה לגמרי.

בשעה 6 חילופי משמרות באקווריום. מגיע חייל להחליף את החיילת ומברך בבוקר טוב. אנשי המת"ק, מאבטחים או שוטרים לא נראו בינתיים, אך גם לא היה צורך. נשים וזכאים אחרים שהגיעו אפילו לא ניגשו לשער ההומניטרי, אלא פשוט נכנסו למכלאה ועברו מייד או אחרי המתנה קצרה.

יצאנו החוצה לשתות כוס תה. קצת אחרי שחזרנו הגיעה קצינה מהמת"ק ועימה חייל וחיילת מתלמדים. לא היה צורך בפתיחת השער ההומניטרי, אך הקצינה הסבירה להם על הנעשה. בהמשך פנו אליה בני זוג מבוגרים שכנראה נדחו בעמדת הבידוק. בידיהם מסמכים, ככל הנראה לטיפול רפואי, שהציגו לקצינה. היא דיברה בטלפון עם מי שדיברה ובהמשך הם עברו, וכך גם אשה מבוגרת נוספת שפנתה אליה.  בינתיים הגיעו גם שני מאבטחים.

ב-6:30 הצטרפנו לתור ולקח לנו מעט יותר מרבע שעה לעבור. הדרך חזרה העירה היתה מהירה יחסית, בשל השעה המוקדמת וחופשת בתי הספר שכבר החלה.

\